רק זה אומר לך עתה בקיצור מילות, ובמקומם אאריכם לך. כי רצה המאציל ב"ה לעשות פעולה גדולה - להחזיר כל רע לטוב, והרע היותר גדול ועיקרי יתוקן גם כן להיות טוב. ודבר זה יצא בסוף הכל, כמו שתשמע עוד בס"ד. אך הנה אם נחשוב (רע כל גמור) [כל רע גמור] שיהיה305, לא נחשוב רע שלא ימצא מציאות וטוב נגדו; דהיינו: המאציל ב"ה שהוא מחויב המציאות306, ועל כן אין - צריך שילכו הדברים בדרך רע ולא טוב כלל, אפילו לפי הבחירה307 ;כי באמת זהו כבוד השם ית׳, שכח טובו לא יניח שום רע בלא תיקון. לכן לכל נשמה ימצא איזה ראשית טוב308, כי הטוב מחויב המציאות, וגם אם מסתיר פניו לתת מציאות לרע, לא יסתיר פניו לגמרי - שלא יהיה טוב נמצא, כי הרע עצמו לא יהיה לו קיום, אלא כי ירשה האדון ית"ש להניח המצאו309. אם כן צריך לקחת הדברים כחוק אשר בם נמצאים, ויהיה ראשית הטוב והבחירה (תכבדהו]?]) להיות כחו - חוק להשיב כל רע אל טוב, שזה כח המאציל ית"ש - שרק חיוב המציאות יחייב כל רע לחזור לטוב310. והביני היטב את הדבר הזה, כי הוא סוד מן העמוקים יותר שבחכמה, ועוד אדבר לך מזה במקום אחר.
סה) אמרה הנשמה: תשוב לפרש לי המצב שהיה311.
סו) אמר השכל: אך בודאי שלפי מצב הראשון, התיקון היה יכול להעשות על נקלה ובמהירות, ולכן ביום ההוא היה נשלם תיקון העולם312. כיון שחטא, אז הוצרך להתארך, בסוד שיתא אלפי שנין. ועוד חטאו גרם חשך גדול בעולמות, והתפשטות הס"א, ומציאות האומות העולם, שלא היה להם לימצא. ועתה אי אפשר לעשות התיקונים אלא לפי המצב שהוא עתה, והמצב שהוא עתה הוא סיתום מן הס"א313, ועל כן לכל התיקונים ימצאו קטרוגים. וברצות הקב"ה לשום תיקון לכל הדברים האלה, אז חילק לכל הנשמות האלה מציאות תיקון לפי שרשם314. וכשהנשמה יוצאת בעולם, הנה כבר יש לה מוכן תיקונה315.
ע"כ נמצא בכת"י - השי"ת יהיה בעזרינו
למצוא תשלום המאמר הזה.
305. אם נתאר לעצמנו את הרע הגדול ביותר.
306. הקב"ה הוא מחויב המציאות, עי׳ בספר דרך ה׳ (א, א, ג): "עוד צריך שידע, שהמצוי הזה ית"ש הנה מציאותו מוכרחת -שא"א העדרו כלל". ולכן הטוב הנובע מטובו ית׳, הוא גם כן מחויב המציאות (כדבריו להלן "כי הטוב מחויב המציאות"), ולכן לא יתכן ביטולו, ומאידך גיסא, עי׳ ספר דעת תבונות (עמ׳ פה) על בריאת הרע: "ותראי כי זהו מציאות מחודש לגמרי... ולא היה רמז וזכר מן המציאות הזה, ולא קרוב לו, קודם שחידשו האדון ב"ה כלל ועיקר, כי האדון ב"ה הוא תכלית הטוב והשלמות, והנה מה שהוא טוב, אע"פ שהוא מחודש, (כי הטוב שבבריאה הוא רק לפי "ערכנו וענייננו" ולא לפי שלמותו ית׳, עי"ש עמ׳ לה) נקרא מתיחס אליו ית׳, ומתקרב קצת לענינו ב"ה", לכן הטוב הוא מחויב המציאות.
307. אף על פי שניתנה הבחירה החפשית, לא יתכן שיתדרדרו הדברים לידי מצב כ"כ רע, שאין בו כבר אפשרות של תיקון.
308. בכל נשמה נמצא שרש טוב, שאינו ניתן לקלקול בלי אפשרות תיקון.
309. אין קיום הרע מוכרח המציאות, אלא הוא קיים עד כמה, וכל עוד, רוצה בו הקב"ה כאמצעי לתכלית הבריאה.
310. לפי חוקי המציאות - רק מוכרח המציאות יש לו קיום אמיתי נצחי. לכן מתחייב שבמהות הבחירה ובמהות הרע כבר הוטבע מלכתחילה - שקיומם הוא מוגבל. ולבסוף יחזור הכל אל המציאות האמיתית - אל הטוב. עיין בספר קלח פתחי חכמה, פתח ל, חלק א, הבחנה ד (באמצע ד"ה "ויש להקשות איך נאמר").
311. לפני חטא אדה"ר.
312. אילו לא חטא אדה"ר, היה נשלם תיקון העולם בסוף יום השישי של הבריאה (עי׳ בספר דעת תבונות, עמ׳ כח).
313. יש כח בידי הס"א לסתום ולעכב את השפעת הטוב ע"י קטרוגיה, כל חטא מחזקה, ומוסיף לה כח לקטרג ולסתום.
314. לכל נשמה ניתן מראש חלקה בתיקון הבריאה, לפי מהות השרש של הנשמה. (עי׳ בשמו"ר, פרשה מ סי׳ ג: "עד שאדה"ר מוטל גולם, הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם, יש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו" וכו' -לפי שרשו של כל אחד ואחד באברי שיעור הקומה של אדה"ר- חלקו לתקן מה שאדה"ר לא תיקן).
315. כאשר הנשמה יורדת אל עולם הזה, ניתנות לה כל האפשרויות והכחות להוציא לפועל את תיקון הבריאה אשר בחלקה.