תוכן

ראש השנה דף י"ז ע"ב: על פירוש תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית (דברים יא): עתים לטובה ועתים לרעה.
עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורים ​בראש השנה. ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהם.
להוסיף אי אפשר, שכבר נגזרו גזירה. אלא הקב"ה מורידן בזמן על הארץ שצריכה להם הארץ.
עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מרובין.
לסוף סרחו לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה להם גזירה, אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן, על הארץ שאינה צריכה להם. מיחא ליגזר דינייהו ולוסיף להו, שאזי התם דאפשר בהכי, ע"כ.
היינו, שאם אין האדם זוכה אזי בעת אכילה, מרגיש הוא בשלמותו. ובזמן תורה ומצוות הוא מרגיש בחסרונו ובשיפלותו.
והאמת הוא, שצריך להיות בהפוך: בזמן שעוסק בגשמיות הוא צריך להיות בבחינת חסרון, ובזמן תורה ומצוות צריך להיות בשלמות. ויהיה אז שמח בחלקו.