תוכן

בני בינה ימי שמונה. כי היונים טמאו כל השמנים, אשר היה להם היכולת לשלוט על אותם השמנים. אבל פח אחד שהוא הנמשך מאור האחד, עליו לא היו יכולים לשלוט. ובזה נעשה הנס. כי יש שתי שבתות: שבת אחת שלפני ששת ימי המעשה, ושבת אחת שלאחרי ששת ימי המעשה. והחילוק הוא - כי השבת לאחר ימי המעשה, הם ימי המעשה בתור הכנה לשבת, אבל שבת קודם ימי המעשה היא הקדושה, ואין ביכולת הקליפה לשלוט.
והנה צל"ה: למה בנרות ​חנוכה אסור להשתמש בהם, אבל בנרות שבת מצוה להנות? וזהו כאמור - כי השבת היא רק איתערותא דלעילא, ולכן כתוב "ישבעו ויתענגו מטובך". כי בכל דבר ודבר אחר השביעה נגמר שם התענוג, אבל לא כן שבת היא למעלה, אשר הכל הוא להשפיע נח"ר לפניו, ולכן אפילו אחר השביעה יש תענוג. ומפני שהיא רק אתערותא דלעילא לכן יכולים להנות ממנו, כי הלא אינו מקבל כלל והבן. אבל בנרות חנוכה הנה היה הנס אשר מאותו יום אחד נתפשט לכל שבעת הימים, ונעשה ז' פעמים ז' והם המ"ט מנון שערי בינה, והוא כמו ההתפשטות של השבת שלפני ששת ימי המעשה, לכן אסור להנות.