תוכן

מוצש"ק פרשת נשא שאל אותי – איך היה אצלי זה השבת? ושאלתי אותו: לאיזו נקודה כוונתו? ואמר לי אם חשבתי... ואמרתי לו דהנה עדיין לא נתקיים בי "המאור שבה מחזירו למוטב".
ואמר לי דהנה צריכים מקודם להיות מרכבה לבחי' קודשא בריך הוא, היינו לקבוע את האמונה שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ואז אפי' היסורים, הן יסורים רוחניים והן יסורים גשמיים, וכן בכלל, היינו יסורים רוחניים וגשמיים של כל העולם, הם טובות גדולות, וצריך לאמר שירות ותשבחות עליהם. למרות שעדיין איני מבין, אבל מוכרח להאמין שהם טובות, שאם לא כן לא יכול לאמר שירות ותשבחות. אבל זה נקרא ...ו"ה ובפנימיות, ויהיה כן על זמן מוגבל, היינו חצי שעה וכדומה. ואח"כ צריך לילך לבחי' תפילה לאוקמא שכינתא, היינו שיהיה מגולה גם בחיצוניות, כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור" וכו' [בתפילת ר"ה]. אבל מוכרח להיות בבחי' הכלל, כמו שתקנו אנשי כנסת הגדולה שכל התפילה הם בלשון רבים. ולא יעלה אפי' על מחשבתו חסרון פרטיותו, כי אז נעשה בעל חסרון, ואין יכול להתפלל בעד השכינה הק' או בעד כלל ישראל. וגם "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" [ברכות ה' ע"ב], (וזה הדרך הוא הכרח). ואז הוא מרכבה לבחי' שכינה הק', וצריך על זה ג"כ זמן מסוים.