תוכן

מוצ"ש לסדר מטו"מ תש"ו ת"א
הנה נאמר "המשביע בטוב עדיך" (תהילים ק"ג ה'), היינו שמקבלים כ"כ טובות מהבורא ית' שמו, עד שהטובות בעצמם הם מעידים על שמותיו הקדושים שהוא "טוב ומטיב".
והטובות נקראות חיוב, היינו מי שהרגש הטובות שלו הוא מה שמרגיש שעושה נחת רוח לבורא ית', והיות שהבורא ית' שמו הוא נצחי, א"כ זה הנחת רוח שגורם לבורא ית' שמו נכנס לנצחיות. לכן זה הטוב היינו בחי' השפעה נקרא חיוב, אבל בחי' קבלה נקראת שלילה, לפי שהמקבל בעצמו איננו נצחי, שכל העומד להקבר כקבור דמי, וכל העומד להשרף כשרוף דמי.
והנה זה החיוב והשלילה הם משתנים, היינו במקומות הנמוכים מהבריאה ולמטה, והן אפי' בעולמות העליונים שייך חיוב ושלילה, היינו מה שמשפיע נחת רוח לבורא ית' שמו נקרא חיוב, ומה שהעולמות מקבלים לעצמם נקרא שלילה.
לכן צריכים לזכות דוקא ללשמה. אבל סדר העולם איננו משתנה ונוהג שלא לשמה, אבל אפי' השלא לשמה צריך ג"כ כל הכ"ד שעות, כמ"ש "והגית בו יומם ולילה".