תוכן

מדברי האדמו"ר שליט"א בי"ד אדר תש"ד
אמר שאין שום עיצה אחרת רק להמשיך אור, היינו בבחי' סובב ומקיף, במחשבה דמיון הרגש על יסוד האמונה. היינו לחשוב בבורא ע"י דמיון, עד שיבואו לידי הרגשה. היינו שימשיך האור בתוך הגוף, ועי"ז יכנע הרצון לקבל.
ושאלתי: הרי הרצון לקבל חוזר לסורו, ועומד בתוקפו, ואמר לי: אדרבה אשר זה בעצמו הוא הסיבה שיהיו מוכרחים לחשוב תמיד בבורא, כמ"ש: "והגית בו יומם ולילה". ושאלתי איך ממשיכים, הלא צריך השי"ת להסכים ע"ז, וגם שזה אינו אור גשמי!? ואמר לי דהיינו לחשוב בבחינת יחוד אשר...