תוכן

בסעודה של מוצאי יוה"כ תש"ג
בסעודה של מוצאי יוה"כ, שהוא סעודה רוחנית, שהוא הסעודה שהיו צריכים לאכול ביוה"כ, אמר אדמו"ר שליט"א: דבזמן התענית, הנה אז הוא מקריב חלבו ודמו, והנה אז גורם תענוג לשורש, אשר לזה צריכה להיות כל התשוקה – לגרום תענוג לשורש. אף שאינו בעל חסרון ח"ו, שאין צריך לתחתונים כלל, זה התענוג הוא תוספת, שה"ס מאמר חז"ל: ואידך, מה עביד קוב"ה? "יושב ומשחק עם לויתן" (ע"ז ג' ע"ב). וכן ע"י התענית גורם תענוג לשורש, וא"כ מובן שאם ח"ו רוצה להתפטר ולברוח מהתענית, הוה כמו שמזמין אורח, ומשתוקק שהאורח יפסיק לאכול, וא"כ זה הוה "לחם רע עין". וז"ס "לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז ל'), היינו שעבודת הטהרה צריכה להיות דוקא לפני ה', היינו שיגרום תענוג למעלה להשורש. אבל באופן אחר ח"ו, הנה חבל על היגיעה בחנם. והנה אחר יוה"כ אשר זוכים לתשובה מאהבה, אשר אז זדונות נעשו כזכויות, הנה אז מתחיל סוכות, שנאמר – שתיכף אחר יוה"כ צריכים להתחיל במצות סוכה, שנקרא "ראשון לחשבון עונות".