תוכן

יום ו' עש"ק שבת תשובה תש"ג
הנה התחיל לשאול אם לומדים בספר שלו, ואמר שלספר שלו יש מעלה, שמי שלא יכול לשעבד את עצמו על כל כ"ד שעות של מעת לעת בפשוטות, לקיים מצות והגית בו יומם ולילה, לא יכול לדע כלל. והוא שבע רצון מזה, לפי שלא רצה להיות מגלה ברזא. וגם הם אותיות נגד כל הלב של האדם, שהם רק להשפיע. אבל אם ישעבד את עצמו כל הכ"ד שעות של המעת לעת, וגם כולל כל השבעים שנה שהכל אחד, זה יכול להבין את ספרו, ואז לא הוה מגלה ברזא.
ואמר בפשיטות: הנה כתוב יקוו המים אל מקום אחד שהוא מקומו של עולם, והנה לא יש רק מקום "אחד", או חיים הגשמיים היינו "קבלה", או חיים הרוחניים, היינו רק "להשפיע". היינו חיים הרוחניים, כי לא יש בכלל שתי מקומות במציאות כלל, רק מטרה אחת "ולדבקה" בו. כי הכל נקרא "מים", כמ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", וכן חסדים נקרא מים, וכן יש מים הזידונים מי מבול, וכן יש "מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'", ואם יקוו המים אל מקום אחד, היינו שלא יש רק רשות היחיד.
כי אפילו האילנות וצמחים יש להם מחשבות ויש להם זווגים, וכשיעלה השמש הם עושים שינוים, ובלילה הם גדלים באופן אחר, וכן יש בהם זכר ונקבה, והם באים ממקומות מרוחקים. וכן כל המחשבות של הגוים, ודברים רשותיים ומחשבות רשותיים. וכן אנו רואים שחשבון העשירי הוא אפס, וכל תוספות החשבון הם רק באפס. ואסור לעלות על הדעת שזה לא מחשבת הבורא. רק אנו לנו לסמוך רק מה שמסרו לנו התורה החכמים והנביאים, ולעשות כדבריהם, והם אמרו: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", כי מה שלוקחים לעצמו, אלא רק עובדים בשביל הקליפות. דהנה אין לך