תוכן

מוצש"ק שופטים תש"ב
אמר: אם עושים בטהרה, ולא ממש ממשיכים קדושה להיות דבוק בבחי' שהשי"ת סובב ומקיף, ולהרגיש את הבורא, ולא ירגיש את עצמו רק בבחי' אחת, שהיא יותר טובה מבחי' ב' שהיא מסירות נפש, הנה ע"י הטהרה לבד נעשה יותר גרוע, כי ע"י המעשים בלי המשכת קדושה הוא דבוק ברע, ע"כ צריכה להיות עיקר העבודה בבחי' הקדושה. אבל צריכה הטהרה להיות בזמנים מיוחדים.
גם הזכיר אודות התורה זה אומר "כולה שלי" (משנה ב"מ א' א'), היינו ליבא ו"ק, ו"אני מצאתיה" זה מוחא ג"ר, היינו הגוף והס"א. שצריכה הקדושה ג"כ לטעון כולו שלי בסוד ההשפעה, ו"אני מצאתיה", היינו שקבלת האמונה צריכה להיות הכל מה שהאמונה מחייבת, להיות כשור לעול וחמור למשא. (והעיקר שחידש לי כעת – שאני רציתי לומר, שאני צריך לומר "כולו שלי", היינו להשפיע, ואז אמר לי שצריכים לומר "כולו שלי", דוקא שלי, מטעם "אני ה' אלקיכם", שהיא הנקודה שבלב, שזה וזה שופטן).