תוכן

מוצ"ש מטות מסעי
הנה במוצאי שבת מו"מ שאל אותי: איך הולך אצלי העבודה? והנה אמרתי: אם אין אני מרגיש צער הציבור, איך אני יכול להשתתף בצערם? אז אמר שאין מבין מה שאני אומר, דהנה סידר לי מקודם לחשוב ברוב מעת לעת לחשוב רק בבורא, והנה אין כלל נבראים במציאות כלל אשר אני צריך לעבוד כעת, מה אני מבלבל אותו בענינים אחרים. ועיקר שאמר, שצריכים לכל דבר זמן מיוחד, כמו שאית זמן תורה לחוד זמן תפילה לחוד, א"כ אין לו עוד מה לדבר עמי.
למחר בבוקר שאלתי אותו אם להתחיל חזרה בעבודת משולחת, אז אמר שאין אני מסוגל לזה מלידה, ואין אני מסוגל להתרגל בזה, רק אצלי יותר טוב לעשות ולהגדיל במסחרים. ואם יש לי זמן ללמוד, אז אמר לי מכבר שאני צריך לסדר זמן קבוע. וכן בזמן העבודה טוב לעשות בכל שעה הפסק על חמש רגעים. והעיקר ללמוד מזה שצריכים מאד לדייק על הזמן, ולידע מה הוא מחוייב לעשות עכשיו.