תוכן

ו' עש"ק חקת תש"ב
הנה התחלת המאמר – "אם אבן הוא נמוח" (קדושין ל' ע"ב), הנה צריכים לשמוע וללמוד את הדברי תורה בבחי' רפואה על "לב האבן", והנה עיקר הגורם ש"אבנים שחקו מים" (איוב י"ד י"ט) הוא רוב התמדה. הנה כן צריך לקיים "והגית בו יומם ולילה" בלי הפסק, בבחי' תבלין והתעוררות רחמים, הנה אז יכול לזכות למציאות חן בעיני השי"ת עם כל החסרונות שלו, וזוכה לדבקות השי"ת אשר זה נקרא "סעד לתומכו" (רש"י בראשית ו' ט'), שאז השי"ת מסיר את "לב האבן" מקרבך, ואז זוכה לבחי' נייחא דרוחא, שהאף שנמצא בחוטם במשך הזמן, הבינוני זה וזה שופטן, נעשה בבחי' נייחא, מחמת שנעשה דבוק בשורש.
אבל לזה מוכרחים להיסח הדעת, שיש מציאות בעולם שיכולים מעצמו לתקן, ואפילו אם היה איזה מציאות תיקון מצד הנברא לא היה שוה כלום, והיה נשאר בפרודא ח"ו. ומה שנראה מדברי רש"י – שזה שנאמר אצל נח שהיה צריך לעצמו "סעד לתומכו", אשר זה נקרא בחי' חסרון, הכוונה הוא שזה נקרא קטנות. שאם ח"ו נפסק הדבקות, אשר זה הדבקות נקרא בחי' קטנות שהוא בחי' דומם. אבל שזה הדבקות...... סתרי תורה,......... אפשר לגלות וגם נכלל בזה הדבקות בשורש, כמו... "לא היה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ" (מגילה י' ע"ב), כמו השורש. אין יכול לעשות עצות בנפשו, אשר זהו גדלות של אברהם, שאחר שיצא מבחי' דומם שהוא בחי' דומם דקדושה, הנה התחיל בבחי' צומח חי מדבר שהוא בחי' גדלות שלא היה צריך "סעד לתומכו".