תוכן

יום ו' עש"ק במדבר תש"ב
הנה שני דברים עקריים שמוכרחים לקבל מרבו, אשר זה נוהג בין קטן שבקטנים, והן בגדול שבגדולים, דהנה הרבי הוא בחי' משה שנקרא "רעיא מהימנא", שהוא הנותן ומעביר לך כל האורות שיש לך לעבדות ה'. וצריכים לידע ולהאמין שזה האתערותא דלעילא, שהכל הם שלו, ושכל הכוחות שהיה לנו לעבדות ה', הכל הם מכוחו. ואמר שצריכים לאכול לחם מן השמים, שהוא מָן מִן השמים, הוא שהמן ירד בזכות משה. אבל צריכין להאמין להרבי שזהו בזכותו, וגם מה שהוא אומר שהוא לחם מן השמים. אבל זה הלחם, היינו מָן מִן השמים, הוא בחי' אמונה.
נאמר: "מעיילא אית להו ומפקא לית להו" [המן היה נכנס בגוף האדם, ולא היה יוצא], היינו שאינם מאמינים שזה מבחינת הארות רבו, לכן נאמר "וירום תולעים", שכל הארות שהיו להם נעשו כמו תולעים, שהם חיות שאין להם אב ואם.