תוכן

נשא תש"ב
יש רפ"ח נצוצין, שאלקים גימטריא פ"ו עם "רב" הוא רפ"ח. לכן אמר לקרח להקטיר קטורת, וב"בוקר ויֹדע ה' את אשר לו" (במדבר ט"ז ה'). והנה כל זה גרם לקרח שנפל חיים שאולה עם כל המדרגות שלו, ע"י שחלק על משה רעיא מהימנא. וכל החילוק בין הקדושה לקליפה הוא שההולכים בדרך הקדושה דבוקים בשורש שהוא "לחם מן השמים", ואין נפרדים מן הקדושה. אז נאמר "וימודו בעומר" (שמות ט"ז י"ח), ופירוש "בעומר" היינו במאמר ה' – "ויאמר ה' יהי אור, ויהי אור" (בראשית א' ג'), שהכל מלעילא. ולהאמין את זאת, ולהתלבש באימה ויראה כמו שעומד לפני המלך, ולהרגיש שהשי"ת נותן לו זה הרצון לעבדות ה'. ואם מרגיש שהוא ברוך ואיננו טהור, הנה אדרבא צריך להרגיש ולהלביש באימה ויראה וכבוד, ע"ד שנאמר "השוכן אתם בתוך טומאותם" (ויקרא ט"ז ט"ז). וכל זה אמר לי אדמו"ר שליט"א כדי שאוכל לאכול לחם מן השמים, כמו שנאמר שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ולכן ע"ז נאמר "לא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר" (שמות ט"ז י"ח). וכן זה, אם מאמין שזה ההתעוררות לעבדות ה' היא מן השמים, אף שאם צריך להתעורר בזמן שאין לו רצון וחשק, הנה תיכף אח"כ צריך ליחד זה להשורש, בבחי' ההוה דוקא, שזה המאמר שנאמר "ויאמר ה' יהי אור, ויהי אור", שהוא הוה, הוא נצחיות עד לעוה"ז, ולהמשיך קדושה ומורא וכבוד. אבל אם הוא בבחי' קבלה, בבחי' פרידה, ומפריד זה מהשורש מבחי' חלל הפנוי, הנה אפילו יזכה למדרגות הכי גדולות, הנה המקבל שבו מפריד את זה מהשורש, ונעשה בלעם הרשע, אף שהיו לו מדרגות הכי גדולות.
היוצא לנו מזה, שצריכים תמיד להיות נזהר ביראת רבו, רעיא מהימנא, אפילו יזכה למדרגות הכי גדולות, ולהאמין שהכל הוא מן השמים בהשגחה פרטית, ולהיות תמיד דבוק בהצדיק בלי הפסק. וזהו פירוש "וימודו בעומר" היינו במאמר ה', מה שנאמר "ויאמר ה': יהי אור ויהי אור – לעוה"ז", בבחי' הוה שאינו נפרד מהשורש. אז נאמר "לא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר", כי אם הוא דבוק בשורש, ושהוא לחם מן השמים, הנה אפילו עובדא הכי קטנה בעבודת ה' היא יותר חשובה ממדרגה הכי גדולה אם הוא מקבלה לרשותו, ואינו מיחד אותה לשורשה, ואומר "כחי ועוצם ידי" (דברים ח' י"ז), ונעשה נפרד, "וירום תולעים ויבאש" (שמות ט"ז כ'), ונופל הכל לקליפות. ונמצא מזה שהכל תלוי בבחי' קבלה, או בבחי' שאם הוא מקבל, הנה נמצא אפילו עבודה הכי גדולה או מדרגה והשגה הכי גדולה נופל הכל לקליפה, וכן להיפך אם הוא בבחי' ההשפעה, הנה אפילו שמיחד מצוה הכי קטנה הוא חשוב.