תוכן

ועש"ק אחרי מות תש"ב
כתוב: "הלומד תורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ומגלין לו רזי תורה" (פרקי אבות פ"ו). אבל זה האור הופיע קודם, אבל אח"כ נגנז לעתיד לבוא, היינו שאתי ובא.
ופירש: "ויוסף הורד מצרימה", "ולא יכול עוד יוסף להתאפק, ויבוא החדרה" (בראשית מ"ג ל'). היינו שצדיק העליון, צדיק יסוד עולם שהוא יסוד, הנה נאמר "במסתרים תבכה נפשי" (ירמיהו י"ג י"ז) היינו בחדרים הפנימיים. אבל כשיצא לחוץ הנה התנהג בהפך, שסברו שהוא מצרי, ועשה סעודה היינו לחם, שֶלָחַם. אבל זו הסעודה גרמה להם יסורים, וחס ושלום שכמעט כלל ישראל היו נשארים עבדים במצרים. עד שניגש אליו יהודא שהוא ת"ת כלל ישראל, ניגש אל בחי' ספירת היסוד, וראו שכל היסורים והמלחמה הוא מצד השגחה פרטית. אפי' המזיד הכל הוא לטובה, כמ"ש "כי למחיה שלחני אליכם". ופירש שיוסף הוא השליט והוא המשביר, היינו ספי' היסוד, אבל פרעה הוא בחי' פריעה היינו בחי' התגלות. אבל השלמות – שפרעה צריך להכנע לקדושה.
ואמר שכל הסיבות שאנחנו סובלים – כאשר אנחנו יוצאים ואנו רואים שיש מציאות אנשים שעובדים בתו"מ אף שאין להם שום אמונה, אף שזה היפך הדעת, שאיך אפשר לעשות תו"מ ללא אמונה? אבל זו המחשבה מזיקה מאד, כמ"ש "הזהרו מן הצבועים". אבל על רשעים צריכים להתפלל, שהם נקראים נשמות עשוקות, וממילא יכול ג"כ להתפלל על עצמו.