https://search.orhasulam.org/
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר
העיקר היא האהבה והדביקות בהשגחה פרטית
תוכן
יום א' שמות שנת תש"ב
אמר שצריכין להתחזק בבחי' אהבה שהיא בחי' קו ימין. ואז צריך להיות שלום, שירגיש אפי' גוף החיצון את הטובות שעשה לו השי"ת. ולהאמין אז שגם היסורים הם טובות גדולות, אף שאין מבין אותם רק למעלה מן הדעת, שכך קיבל מרבו. (וזה דוקא בזמן) וזה א"א רק אם יקבע בלבו, היינו שיתישב על הלב את ההשגחה פרטיות, ואז אפי' בחי' קבלה יותר חשוב אפילו מבחי' השפעה של עבודת השמאל, שהוא בחי' ב' שהוא כח נאצל, אבל בחי' קבלה של קו ימין היא בחי' כח עליון שאין בזה שום פגם. ואמר להתחזק בזה שאהיה בתכלית השלימות.
ואמר לזכור את ענין של ירבעם בן נבט שטייל עם הנביא אחיה השילוני, ועסקו במעשי מרכבה, שקטרגו מלאכי השרת, שהרי עתיד להחטיא את הרבים, והשיב להם השי"ת – "באשר הוא שם".
וההכנה לזה היא שצריך אז לאמר את אני מאמין שהבורא יתב' שמו הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, עד שיקבע זה בלב, עד שירגיש ניצוץ אהבה. אז צריך להמשיך את אהבה ע"י שירות ותשבחות בערך חצי שעה שיהיה בתכלית השלימות, כי זה העבודה יותר חשוב מהעבודת השמאל.
שהעבודה בבחי' ההשגחה פרטיות היא העיקר, והעבודה של שמאל הוא רק צריך להיות סיוע להימין, לפי שהימין גורם התרשלות, לכן צריך אז לברוח לקו שמאל ולאמר אז: אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתב' שמו גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו, ולאמר אז "אם אין אני לי מי לי". ובזמן שעובד בקו שמאל אז גם הקו שמאל צריך להיות בתכלית השלימות, והכל להיפך מקצה אל הקצה. ואז צריך להאמין שהיסורים הם עונשין בעד העבירות שלו, ולהיות ירא שלא יקבל עונשין יותר גדולים. וזה העבודה של קו שמאל צריך להיות דוקא בזמן העבודה, היינו תפילה או יגיעה. אבל לא בזמן העבודה הנה נאמר אסור להרמת ידים בלא עידן דצלותא.
כי הנה יש קליפות הן בימין והן בשמאל, ואם מרגיש בשמאל שנופל בעצבות או בבחי' יאוש, אז צריך מהר לברוח לקו ימין ולהאמין שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה אשר על זה "בתחבולות תעשה מלחמה", שאף שהם שני קוים ההפוכים זה מזה מקצה אל הקצה, מה שכשר בימין הנה בקו שמאל טמא וקליפה, וכן להיפך, מה שפסול בקו שמאל כשר בקו ימין. אבל דוקא ע"י ב' הקוין אלו יכולים להיות הולך.
אבל עיקר היא האהבה, ולהתחזק בהאמונת ההשגחה פרטיות הן בכללות העולם והן בפרטיות שלו, והן על כל פרט ופרט. וע"ז נאמר אין בכלל אלא מה שבפרט, היינו על כל פרט ופרט לייחד הכל להמשלח, עד שהיסח הדעת בזה יהיה לעון גדול, אז יקבע האמונה בלבו בקביעות.