תוכן

ביום ה' אחר יום הכפורים תש"ב
שאל אותי איך המצב אצלי, אם הוטבה העבודה של "עשה טוב", ועבודה של היחודים בבחי' "עשה לך רב" שהוא חלק אחד, ועבודת היחודים בבחי' אהבה שהוא בחי' "קנה לך חבר", שהוא צריך ד' חלקים, ויהיה דוקא ובדיוק, שלא יתערב זמן עשיית עבודה של "עשה רב", וזמן מיוחד לעבודה של "קנה לך חבר". ולא היה לי מה להשיב, כי הרגשתי שהמצב לא הוטב אצלי, אלא אדרבא הוגרע אצלי. ואמר לי, שזה ודאי שאני מתרשל בעבודה של היחודים, לכן אני צריך להרבות בעבודה של "עשה טוב". והתרה אותי שאני עכשיו בסכנה יותר מקודם, כי ממש אם אני אינו עושה את היחודים הנ"ל, הנה אותו השיעור ממש אני עושה עבירות, הנה זה בעצמו יזיק אותי, ועל מתי אני את...?
ואמר לי שהוא שמח מזה שאין מניחים אותי מן השמים לעשות עבודות חיצוניות, כדי שאני אהיה מוכרח לעשות בעבודת הפנימיות בהיחודים, אשר זה שוה אלף פעמים יותר מעבודת החיצוניות.