תוכן

אח"כ שאלתי אותו: הלא אחר הסדר שסידר לנו שלא נעלה על מחשבותינו שום מחשבה בבחי' "אל תפנו" (ויקרא י"ט ד'), א"כ איך היא קבלת האמונה, הלא מוכרח לחשוב שהוא מקבל את האמונה, והנה ממילא בא לידי מחשבה? והשיב – שהמחשבה צריכה להיות בבחי' כלל, שאפילו יהיה נשאר אחד בעולם הנה לא יבוטל אצלו האמונה ועול מצוות, אבל בפרטיותו היינו בעצם של המחשבה זרה לא יעלה על מחשבתו.