תוכן

במוצש"ק פר' לך לך שנת אש"ת
שאל אותי – איך היה אצלי אחר שכבר נתן לי... דבר זה... השני שלא לעבוד בשבת בשינה ואכילה? אמרתי לו שישנתי על היום, אבל לא היתה לי השמחה בשלימות, לפי שידעתי שאהיה צריך להחזיר את התענוג אחר שבת. ואמר לי, שכן שבע ושבע (יהושע י"ט ב'). אבל אח"כ אמרתי לו שאני סובל הרבה שאינני ממלא ענינים רוחנים, וענין צדקה ע"י עבודה של שנאת הגוף, וגם אינו מציאות לי איך להשלים את אלה הענינים שהייתי נוהג מקודם. ואמר לי, שעדיין איננו יכול להצדיק אותי, בזה שצריכים להאמין שאני יכול למלאות אותם ע"י תפילה, שהשי"ת יזמין דרכים אחרים, שלא אהיה עוד צריך ללות אשר הייתי רגיל עד כעת, ולהגדיל את האמונה בתפילה, שע"י תפילה יכולים לפעול הכל, אבל התפילה צריכה להיות בבחי' ודאות. אבל כעת עיקר העבודה הוא בבחי' לשנוא הגוף ולהפריד אותו.... יהיה אפילו עבודות יותר גדולות לא אסתכל ע"ז, וזה העבודה לא יתבטל בשום אופן.