תוכן

יום א' לך לך שנת אש"ת
חזר עוד פעם על התורה של "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר, מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ" (משלי כ"ו י"ז), שאמר בערש"ק העבר. והוסיף עוד, שיש כלב דקדושה שהוא בחי' "כלב בן יפונה" (במדבר י"ד ל'), ויש כלב דטומאה כנגדו, אשר על זה התפלל דוד המלך: "הצילה מיד כלב יחידתי" (תהלים כ"ב כ"א), שזה הכלב הוא כנגד יחידה. אשר כנגד זה הכלב, שהוא הגוף, שהוא השורש לכל אבי"ע דקליפה, יש כנגדו כלב דקדושה שהוא בחי' כלב בן יפונה. שהנה שורש וכוח הגוף הוא בחי' נצחי, שאפילו לאחר מיתה שפושט את גוף הבשרי, הנה נשאר כח הגוף לנצחיות, והוא השומר להצאן שלא יטרפו אותם, והוא דוגמת רועה צאן שיש לו כלב, לשמור את הצאן (שישמע קולו אם חיות רעות באות לטרוף את הצאן). וזהו סוד ששבעת אלפים צאן שהיה לו לאיוב איבד אותם, והכל היה לפי שלא היה לו זה הכלב דקדושה. אבל התפקיד שלו דוקא ע"י שהוא כמו מכונה ומלאכה. והאריך שתפקיד הגוף הוא בחי' שומר לצאן. ועיין בדרושים הקודמים בבחי' כלב בן יפונה שיש הרבה בחנות' בזה.