תוכן

מוצש"ק פרשת מטות ש"ת
שאל אותי – איך היתה אצלי השבת? ואמרתי שאינני יכול להבין – שזה כבר בערך עשרה שנים שאני עושה בזה שאוכל להיות ניעור בשבת קודש, ובשום אופן שבעולם אין מניחים אותי. וגם לסדר את הערב שבת אני מוטרד מאד. וגם אינני יכול לומר שירות ותשבחות. ואם אני מסתכל בספרים אני רואה ומרגיש את האחריות הגדולה בענין מלכות שמים ואמונה פשוטה, שצריכה להיות נבלעת באברים, ואני נעשה יותר בעצבות, ואין אני יכול לעשות עצות בנפשי, כי אני מרגיש שעדיין לא התחלתי כלום לעבוד כל ימי, אלא אדרבא אני יותר גרוע בכל פעם, ומזה בעצמו אני נעשה יותר עצוב.
ואמר לי שזהו כל העבודה בבחי' חלקי נשמתי הפרטיים, אבל צריכים למצוא בכל מחשבה בחינת סם החיים, אשר על זה נאמר: "זכה נעשה לו סם החיים" (יומא ע"ב ע"ב), שבכל מחשבה שבאה מס"א, כיון שזה לעומת זה, יכולים להוציא סם חיים. ושאלתי אותו – איך שייך שיהיה הכל רשות היחיד? ואמר לי שזה הוא המשל שאיתא בזוהר הקדוש מבן המלך והזונה, שכל מחשבה זרה נשלחת מקודם לס"א, אשר צריכים ויכולים לקבל מזה סם חיים. ואם אינו מתחזק בהתחזקות גדולה ליקח מזה סם חיים, אף שהוא בבחי' "שב ואל תעשה", הנה מוכרחת אותה מחשבה לבוא עוד הפעם, כדי לתקן אותה ולהתחיל ליקח את הסם חיים. א"כ ה"שב ואל תעשה" בעצמו הוא חטא, כי גורם אריכות הגלות.
ע"כ נתן לי עצות להתחזק לעשות בחי' ערב שבת, וכן לקבל את השבת בימות החול. וטוב זה בחצי שבוע הראשונה, כי חצי שבוע אחרונה, היינו מיום ד', הוא כבר התחלת השבת הבא, ויהיו לי מניעות. ויכולין לעשות בחי' ערב שבת ושבת לשעות, היינו לילה אחת, היינו חצי לילה ערב שבת, וחצי לילה שבת. וכן על דרך זה יכולים לסדר ר"ה או....
גם אמר בענין לימוד תורה מבחי' חלקי נשמתי. היינו שאם מתערב ענין גשמיות לבלבל אותי, אף שאין לה שייכות עם הרוחניות, אבל אם נתערב יחד צריך למצוא איזה תיקון מבחי' נשמתי, ולהוציא מזה סם חיים. כמו שנאמר מקודם, שמכל דבר יכולים להוציא סם מות וסם חיים. ועיקר לא להיות בטל, כי אז יהיה מוכרח להתגלגל על אותו דבר, ולתקן את זאת פעם שנית.