תוכן

וסיבת הנפילות היא מהתגברות הרע, הוא לפי שבזמן העבודה הגוף מתגאה שהוא העובד והעושה, ונמצא שמתגאה, עד אשר במצב כזה אומר הקב"ה: "אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד". ונמצא שלוקחת ומפלת כל עשיות של מצוה לס"א. ואח"כ כשרוצה לחזור בתשובה, שרואה ומרגיש יבשות בעבודה, אומר שעדיין לא התחיל כלל בעבודת ה', ונעשה אז עניו, שלא גרם כלל ירידת הקדושה לקליפות, ולא יכול להרגיש גודל הפגם בזה. לכן צריך דוקא לעשות להיפך – להחשיב את המצוה אפי' עשיה קטנה, וגם להיות בשמירה תמידית, שלא תהיה יניקה לקליפות, ע"י שנאה בקביעות בלי הפסק. וגם לצרף את העבודה והיגיעה של כל ימי חייו, שעשה מצוות ונפל לקליפות, שכל זה יצטרף לשנאת הגוף בתכלית, עד שיזכה להפרידו לגמרי, ויראה ג"כ את התיקונים.
כמו שיש או"י בראש, כן באותו הסדר מתפשט האו"י גם בגוף, בלי מרוצה גדולה רק בסדר ישר. וכן בא"א עד הפה הוא ג"כ בחי' ג"ר, אינו מתפשט במרוצה, רק מהפה ולמטה שאז כבר יש "מצר הגרון", שה"מצר" הוא בחי' יסוד דאבא שצר בחסדים ואריך בחכמה, ואז החסדים נכנסים בפנים עד החזה, ומחזה ולמטה אז מתפשט במרוצה גדולה עד היסוד, ואז נתקל ע"י נה"י שהיא קומת נפש ממטה למעלה.
וצריכים לזכור תמיד שיש שתי בחינות לאה, היינו בחי' הפנים, ובחי' אחורים שנפלו עד לנקודה דעוה"ז עד גמר התיקון, צריכים להיות מכוסים. וכל בחי' נה"י דאצילות היא בחי' רחל ונה"י דז"א, שהוא ממטה למעלה.