תוכן
גם הלימוד היה
בסוף חלק ט"ו בתע"ס, בענין המן ואחשורוש ואסתר. שהארת מרדכי רק לשעתו להאיר את אחורים, אבל פנים, הנה אז הארת מרדכי דפנים ואינו..., וזה שאמר הכתוב והנה
"ומרדכי יצא", שהוא יסוד דאבא, "בלבוש מלכות ועטרת זהב גדולה" (אסתר ח' ט"ו), היינו חג"ת נעשה חב"ד, שחסד נעשה לחכמה ועטרת זהב, שזהב הוא בחי' בינה השבה להיות חכמה, שהוא בחי' גדלות. אבל זה היה רק לשעתו לאלה שני ימים לצורך הנס, ולכן כתוב
"ורצוי לרוב אחיו" (אסתר י' ג'), אבל לא לכל אחיו, כי רוב אחיו הוא בחי' מה שאמר עשיו "יש לי רב" (בראשית ל"ג ט') היינו בחי' הגדלות, אבל יעקב אמר "יש לי כל" (בראשית ל"ג י"א) וד"ל. גם אמר שאם לא אחשורוש הורג את המן, מוכרח הוא בעצמו להרג.
