תוכן

מהדיבורים שהיו בשבועות שנת ת"ש בלי סדר
בענין אהבת חבירים שהיא קודמת לאהבת ה', לפי שע"י אהבת חבירים באים לאהבת ה'. ואמר שבאמת אחת היא שאין שתי רשויות, וא"כ צריך להיות נקבע (בלב) בקביעות שאין רשות אחרת. ואם נדמה לו שחבירו מונע אותו מעבדות, ידע שזה הוא השי"ת בעצמו. וע"כ צריך לראות או שחבירו ג"כ יעזור לו, ואם אינו יכול לפעול יעשה הוא בעצמו, אבל לא יכעס על חבירו, שע"ז נאמר "כל הכועס כאלו עובד ע"ז" (רמב"ם הלכות דעות פרק ב' הלכה ג'), כי אם היה יודע שזה הוא השי"ת בעצמו לא היה כועס, כי היה יודע שהכעס לא יועיל לו כלום.