תוכן

ביום א' באמצע הלימוד שיבח מאוד את הפירוש שלו בהקדמת ספרו "פנים מאירות ומסבירות", מה שכתוב "ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב' י"ז), "בזיעת אפך תאכל לחם" (בראשית ג' י"ט). כי אנו רואים שלא מת ביום אכילתו, שהרי חי עד קרוב לאלף שנה, ואיך נתקיים מה שאמר קוב"ה "ביום אכלך ממנו מות תמות"? רק האמת היא שמת, רק שנתנו לו חזרה את החיים ע"י "בזיעת אפך תאכל לחם", ע"י מלחמות, כמ"ש "הוי"ה איש מלחמה", שהשם הוי"ה לא נתקיים עוד אצלו, רק ע"י מלחמות שהוא בחי' לחם. וכמו שפירש רש"י על פסוק "שמן תורק שמך" (שה"ש א' ג'), ע"י שמוריקין מכלי אל כלי ריחה נודף. וגם זהו המובן של המשל שמביא בפמ"ס שאחד רצה לשלוח לאחד דבר יקר וירא מגנבים שבדרך, ופרטן בפרוטות.