תוכן

הנני רושם לעצמי את המחשבות שלי על הכתב, כדי שעי"ז לא יבלבלו אותי, כי ע"י הכתב יתברר הדבר והבלבולים יתלבנו. כי כמעט בכל נקודה ונקודה יש דבר והיפוכו, אשר צריך לזה לרחמים וזכותים גדולים, שיהיה במדה דאמצעיתא. כי בכל דבר צריך הרבה תנאים. כי אפילו הבטחון שהוא מדה טובה מאד, הנה צריך להשגיח מאיזה צד הוא – אם הוא מאויר העולם או שבא מצד אמונת רבו, ואם הוא כסיל מתעבר ובוטח, וסימן לזה אם הוא בשמחה ע"י הבטחון, ואם הבטחון מצד שכל החיצון או מצד הקבלה למעלה מן הדעת, אף שאח"כ יתפשט בדעת. וכמעט שקשה לברר על בוריו, ואמת יורה דרכו, כי עולים על חדושי תורה אשר מבלבלים אותו. כי התורה הם מבחי' גדלות, הנה אז הקליפות והדינים שהיו מקיפים ומונח בהם, נשרפים, לכן הוא מבולבל. והנה באם הוא באמת רוצה לילך בדרך האמת, היינו רק להשפיע, והצטער באמת על זה מקודם מתוך פנימיות הלב, הנה אז אדרבא ע"י גילוי האמת היינו אורו ית', והקליפות והדינים נשרפים, הנה אדרבא צריך להיות שמח מזה. אבל כל זה הדברים מסורים ללב.
וכן התפילה צריכה להיות דוקא בתוך המסגרת של בטחון שורשי, אשר הוא דבר דק מאד. עיקר ההתחזקות הוא באמונה ובבטחון, כי כל היציאות והנפילות הם מחוסר האמונה ובטחון, אשר צריך בכל פעם להגדיל יותר את האמונה, אשר א"א לעלות באותו השיעור של קודם, אשר צריך רחמים מרובים, או להתחזקות באמונה ובטחון במסי"נ אף בזמן נפילות גדולות, וע"י הכנעה היינו מסי"נ ברוחניות אשר זה דבר קשה, רק מי שרוצה באמת רק, וחושק רק להתיגע להשפיע נחת רוח, וזה קשה לברר רק (הנה עדיין בררתי מה שרציתי). והנה הקליפות והדינין הם בטלין על אלו ב' אופנים או ע"י הארת הפנים או סתימה ומסך.