תוכן

מוצאי שביעי של פסח שנת ת"ש
מהדברי תורה מה שאמר בזמן הישיבה, בשתית היין, שביעי של פסח בערב, ואין מוקדם ומאוחר: אמר שקיבל מרבו, שאמר בשם אביו, אדמו"ר מפוריסוב, שאמר בשם אביו ר' אשר, בשם אביו היהודי הקדוש – שכל איש צריך לקבל את התורה מקודם בבחי' חלקי נשמתו, ואח"כ בבחי' "כל התורה שמו של הקב"ה". וצריך להתחיל מבראשית, וכן קבלת התורה מסיני, עד "לעיני כל ישראל". ועיקר להתחיל מ"בראשית". ומקודם הנה הולך ומקבל כל התורה בבחי' אחורים, ואז בלעם ופרעה הם קליפות, ואח"כ בבחי' הפנים, והכל הם שמותיו. והנה התפשטותו דמשה צריך להיות בתוכו, בתוך לבו ואבריו, וכל מי שנולד מלידתו ביתר עביות וביתר פסולת הנה הוא מסוגל יותר, כמ"ש "ויפסול" (רש"י שמות ל"ד א' על המילים "פסל לך") – מכאן נתעשר משה. דוגמת מה שכתוב אצל יצחק: "גדול זבל פרידותיו של יצחק מכספו וזהבו של אבימלך". כי אם אין מיד עביות ופסולת שהם הכלים, הנה כתיב "ויעמוד השמן" (מלכים ב' ד' ו'), כי אין עוד כלי. ואמר שזה הטעם שהצדיקים אינם מבטלים את המניעות, לפי שזה הכלי שלהם.