תוכן

וגם אמר שעיקר המסי"נ היא לא בכמות רק באיכות, ולפי גודל הכרת השי"ת או גודל הכרת רבו בהחושים, לא בשכליות (בסיכלות), כן יוכל לעשות ולהרגיש את היראה. וכן אמר שזה כוונת "שלא ניגע לריק, ולא נלד לבהלה", (תפילת ובא לציון גואל) היינו היגיעה בכמות ולא באיכות, כמ"ש: "היכא דמי יסורים"? כי עיקר היסורים בהרגשת הלב, אשר א"א זה לעלות על הכתב, רק התלמיד צריך להבין מעצמו איך לסדר את העבדות שלו. ועיקר הוא לקבל בכלים שלו, אשר הרב לא יכול ליתן לו. ושאלתי אותו: איך יש לתלמיד כלים בלי רבו? ואמר שזה רק בדרך סיבה ומסובב, אבל צריך לקבל בכלים שלו.