תוכן

מוצש"ק תזריע ת"ש
פירש: "והנה העתודים העולים על הצאן" (בראשית ל"א י'): הנה הצאן הם בחי' יציאות, היינו כל הזמן שעבר עד הרגע שעומד עכשיו הם נקראים צאן. ואמר שצריכים לידע הסיבה של היציאות. (ונראה לי שכוונתו היתה מחמת חסרון האמונה, היינו במחשבה זרה מאבד הכל). והנה "העתודים" הם העתיד, "עולים על הצאן", ונראה שכוונתו היתה – שכלי האמונה של העתיד צריכים להגדיל עד שיעלו על הצאן.
וגם אמר שזה כמו בגשמיות שעשית המעשה היא תנאי, וכשמקיימים, הנה צריכים אח"כ שהשי"ת יעשה את שלו. כן ברוחניות – הנה צריכים לעשות ולבנות את כלי האמונה, וזהו תנאי, ואח"כ הנה צריכים שהשי"ת ישלים וישרה שכינתו, היינו שיגמור ויאיר במעשיו.
ושאלתי אותו: הלא כבר ידעתי שהנה כל יום הוא כמו גלגול חדש? ואמר לי שגם צריכים בכל יום לחדש מחדש את כל הפעולות.