תוכן

גם פירש אז שקרבן עני הוא מנחה, שמביא רק קומץ למזכרת. והנה הקומץ הוא רק בשלש אצבעות, היינו בלי אצבע הקטן הנקרא זרת מלשון זרות, היינו מחשבה זרה. וגם בלי אצבע הגודל, מלשון מגדל מלא כל טוב. (ב"ר ח' ו') וביוה"כ מביא מלא חפניו, אבל צריכין להמשיך את הו', ואז נעשה מן מנחה מנוחה, להביא קרבן עשיר, והו' הוא בחי' ז"א, (שממשיך מכתר דאבא שהוא בחי' תורה, שאז נמשך הו' בתוך מנחת עני, כמ"ש: "נר מצוה" שהוא בחי' אמונה, "ותורה אור" שנמשך ממוחין דאבא, שע"י נתיסד ברתא, וזוכה לבחי' מנוחה, היינו לאמונה בקביעות בנצחיות ע"י אור תורה, לענ"ד).