תוכן

יום א' וישלח ת"ש
דיבר שסיבת שכחת הלימוד לפי שלא שומרים את עצמם מבחי' "שמור" (דברים ה' י"ב), שהוא מצות "לא יהיה לך אלהים אחרים" (שמות כ'–ב'), שהיא מצוה שנוהגת בכל השבוע. ובשבת נתקיים ע"י גם את מצות "זכור", כמ"ש: "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו" (ר"ה כ"ז ע"א). ועיקר השמירה הוא לראות הצורה כמו שהוא, ויהיה ירא שהצורה כמו שהוא לא יפריד אותו, ויקיים מה שקיבל עליו. אבל לשמור את עצמו מדרך הס"א שממלא את מקום החסרון במצוות אחרים, שעי"ז נעשה קליפות ימין שהוא בחי' זנות, או אם ח"ו יכול לבוא לידי פרידה, מחמת שרואה הצורה כמו שהוא, שהוא בחי' קליפות ע"ז שמאל.
ובסוף אחרי הלימוד אמר – שהשמירה צריכה להיות, היינו שהיא ממש כפי מה שסבל יסורים כל הזמן עד עכשיו, עי"ז שלא שמר את עצמו ממצות "לא יהיה לך". (והבנתי אז בדיבורים אלו שכוונתו בזה שלא צריך לקבל חומרות יתרות ונוספות, רק מספיק לשמירה את כל היסורים שסבל עד עכשיו מחמת זה החטא, ולקיים מה שקיבל עד עכשיו).