תוכן

וזה שממשיכים דוקא ע"י הלב, שהלב חושק ומשתוקק לידע איך השי"ת מתנהג עם הבריאה, שזה נעשה ע"י טהרת הלב שהיא בחי' בינה, זוכה להמשיך בחי' קדושה שהוא בחי' מוחין וג"ר דחכמה. והדיקנא הוא מבחי' ל"ב נתיבות החכמה שהוא בחי' הארת חכמה, ומוחא סתימאה הוא בחי' עצמות חכמה. וע"י עליית נה"י דעתיק לחג"ת דעתיק, אשר ע"י עליות גורם שהתחתון יורש מקום העליון, כלומר חפץ ורצון של העליון. הנה אז גו"ע דא"א עולים לעתיק, ואז חכמה דעתיק מאיר בגלגלתא, ובינה דעתיק במו"ס, ודעת במוחא דאוירא, ואז גם הדיקנא עולה לראש דא"א. וגם שהלימוד בעצמו הוא ראש שצריך להתפשט בל"ב, שע"י הלימוד זוכים שיתפשט גם בל"ב.