תוכן

יום ד' דברים, ג' מנ"א תרצ"ט
ונראה לי לפרש שזהו הפירוש של "יום הששי", שהתנה הקב"ה עם מעשי בראשית, שהוא בחי' "אותי" (ירמיהו ל"א ל"ג), ובחי' "ידיעה" שנמצאת מצד הלידה, ומתחילת הבריאה, תנאי – עמ"נ שיקבלו ישראל את התורה שהיא בחינת "אמונה". ואם לאו אחזיר להם לתהו ובהו, היינו שאפי' בחי' ידיעה שהיא בחי' "אותי" תתבטל. לכן הקליפות שהן מחזיקות רק בבחי' "אותי" הן מתות.
ובזה יתפרש ג"כ שאדם קדמון הוא בחי' "ידיעה", והמלכות שלו היא בחי' "ארץ", שהיא בחי' "רצון", שהרצון שלה היא מצד הלידה שיש בבריאה, והיא בחי' קו אחד, היינו שאין שם תיקון קוים. והנ"ה היו מגולים, היינו שהם רק ימין ושמאל. וע"י התורה שהיא ז"א ובחי' "אמונה" נתיחדו שני הקצוות יחד וד"ל, אפילו בתוך.
ובזה יתפרש ג"כ – "ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" (בראשית ב' כ"ד), ש"אביו ואמו" הם בחי' ידיעה שהיא מצד הלידה, "ודבק באשתו", שהיא בחי' תורה, היינו בחי' אמונה.