תוכן

יום א' פרשת שלח תרצ"ט, המשך השיעור מיום ו' עש"ק.
בשער הכוונות כתוב שיש ב' בחי' מ"ן, היינו בחי' מ"ן מתוקנים בלי פגם, הנה הם גורמים זווג למעלה וממשיכים מ"ד, וההוויות נמשכות כתיקונן. אבל כשהמ"ן הם פגומים, שעדיין יש לקליפת פרעה ומצרים שליטה בהמ"ן, שעדיין המ"ן הם מעורבים עם הבחי' צ', היינו בחי' דם טוהר ודם טמא, אזי המ"ן אינם ממשיכים מ"ד כתיקונו.
וביאר שהויה דמ"ה דאלפין, שיש בה ג' אלפין, כל אחד מורה על שם אהיה בהיותו בסוד ריבוע ואחורים, שעולה בגימטריא דם. עיין בפנים בשער הכוונות (דרושי פסח דרוש א') מבואר יותר. וביאור שם אהי"ה הוא בז"א, היינו שאהיה אחד הוא עד הגרון דזו"ן, עד שם (בחזה) נתפשט היסוד דאמא. והב' מחזה (למטה) דז"א. וכשנבלע בו הדם נקרא דם טוהר, וזהו הא' שבמילוי ואו. ואהי"ה הג' הוא לצורך הנוקבא, כנודע שבעליות מ"ן דז"א נכללת ג"כ בחי' הנוקבא.
והנה כשז"א הוא בקטנות אינם מאירים רק עשרה לבושים, וכו' עי"ש, בסוד מילוי המילוי ז"ך אותיות. וביאר שז"ך אותיות הם מלשון שמן זית זך. והנה עשר פעמים ז"ך בגימטריא ע"ר, ופירש לשון "ער" הוא מלשון התעורר. והנה ער היה "רע בעיני ה'", דהנה ער רצה להמשיך בחי' עינים שהם בחי' ג"ר דחכמה, השייך לבחי' הנה"י, אשר עדיין לא היה מתוקן בלי פגם, כמו...