חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

הקנינים הגשמיים לעומת קניני הנשמה

תוכן

ז"ך תשרי תש"ג
להבין סיבת החריפות וההתלהבות והתחבולות, שכל האברים פועלים כסדרם במלוא הקצב, בזמן שהאדם חושב על קנינים גשמיים. משא"כ בעניני דנשמתא, אז האדם, על כל דבר קנין לצרכי הנשמה, הגוף עם כל החושים פועלים בכבדות.
והענין הוא, כי השכל והמחשבה של האדם אינם אלא העתק מפעולות האדם, שהם מתראים כמו במראָה. לכן אם רוב המעשים של האדם הם מצרכי הגשמיות, אז מתראה במראה של השכל. ז"א שנקלטים בשכל כל צרכם, אזי הוא יכול לשמש עם השכל בכל מה שרוצה, משום שהמוח מקבל כל חיותו מדברים גשמיים, לכן ממקום שהוא מקבל החיות, לאותו מקום השכל משמש. ומצרכי דנשמתא אין עוד הרבה רשימות במוח, שיספיק לו לקבל חיות ולהתרשם, לכן אין המוח מוכן לשמש אותו לצרכי הנשמה. לכן על האדם להתגבר ולעשות פעולות ומעשים רבים, עד שיתרשמו במוח ואז בטח שתתרבה הדעת, והשכל ישמש לו בכל קצב החריפות, עוד יותר מצרכים הגשמיים, משום שהשכל הוא לבוש קרוב לנשמה.