הקופים
פלא על חכמים האוהבים קטנות ושמחים מאוד על ההמצאה שאבותיהם היו קופים ולא אנשים וכשמדברים מזה שפתותיהם
נוטפות מור.
ואם אמת העולם נוהג ע"י התפתחות דרגתי לאט לאט עכ"ז אין זה מחייב אותנו לשלול שלא הי' עליה לפני ירידה לנקודה התחתונה.
בדומה לחכמי הזמן הפיזיקעי שמצאו בחקירתם אשר כל הפלאנעטען נקרעו ונפלו מהשמש ונמצא אשר גם ארצינו העכורה הזו עם כל חשכותה היתה פעם בבחי' אור השמש המחיה ומקור
לכל החיים והפלאנעטען – אלא אח"כ ירדה לבחי' גרועה לא יוצלחה לכלום ולאט לאט נעשית לארץ פוריה ונושא חיים.
ועד"ז ממש תבין שהאדם הראשון היה חלק אלקי ממעל אלא שנקרע נפל מדרגתו ע"ד ארצנו מהשמש עד לאדם בשכל של קוף ומשם התחיל עליתו השניה.
וז"ש המקובלים(עפ"י גמרא בסנהדרין עיין למטה) שהקופין הם בני אדם שנתקללו באופן שמתחילה היה האדם בג"ע וע"י חטאו נפל מטה מטה עד שזרעו נפלו ביותר עד שנתקללו והיו לקופים ומשם יש להם להתיגע עד שחוזרים ומקבלים צורת אדם.
אמנם הכל מודים שיש קופים שאינם מזרעו של אדה"ר וסימנך שהמה אינם ראויים להתאנשות עד היום הזה.
בגמרא סנהדרין (קט א) כתוב כך: "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, ...אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה, זו שאומרת נעלה ונשב שם - הפיצם ה`, וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה, כי שם בלל ה` שפת כל הארץ.