תוכן

קכב) ועתה אבאר את אשר הגיד לי אז, ביום ההתראה, מענין שרש נפשי, א"ל דע, שאין לי רשות עדיין לומר לך למה באת לעולם, ומי אתה, ואלו הייתי מגיד לך פרט הענין, היית פורח באויר מרוב שמחה, אבל אגיד לך עתה קצת ממה שאני רשאי עתה להגיד לך, ודע, כי העולם כלו תלוי בתקון עצמך תחלה, ולכן שמע נא אל דברי עצתי, ותשגיח תחלה עליך בלבד, וא"ל דע, כי השרש של חיצוניות לבוש נפשך, הוא מן אבר הכתף השמאלי של אדה"ר, והיא בחי' נפש קין מצד הטוב שבו. ודע, כי בכל אבר יש בשר וגידים ועצמות, והעצמות הוא היותר מעולה לבחי' המוח שבתוכו הפנימי, ולא בבחי' עצמו. ואחריו במעלה הם הגידים, יען חיות האדם עובר ומתפשט בתוכם, שהוא הדם המתפשט בתוך העורקים של גוף האדם, והם המקשרים כל האיברים כלם ומעמידים אותם. והגרוע שבשלשתם הוא הבשר. והנה שרש נפשי, הוא מפאת הגידים הקטנים, המתפשטים בבשר האבר, ואינם מהשס"ה גידים הגדולים. ומספר הת"ח אשר בשלשה בחינות, כל שרש מהס' רבוא שרשים הקטנים, הם תרי"ג ת"ח, והנה בכל בחינה מאלו השלשה, יש שרשים שהם הת"ח שבכל שרש ושרש, ר"ל שבכל אבר ואבר. וסביבותיהם נמשכים הענפים, שהם הבעלי בתים, ובעלי מעשה, ועמי הארץ, בכל בחינה ובחינה שבאבר. ונפשי היא א' מן תרי"ג ת"ח עצמם אשר בשרש נפשי. ויש חלוק גדול בין זה השרש של נפשי לשאר השרשים, כי המשל בזה, מי שהוא מאבר זרוע, או מן הרגל, יש הרחקה גדולה לנפשות בין זה לזו. אבל מי שהוא בשרש הכתף, כל הת"ח אשר בי, הם מחוברים יחד, וקרובים בקורבה גדולה בין זה לזה.