תוכן

א) גם דע מה שכתבתי למעלה, ואחזור להעתיקו פה, כי בכל היחודים שיש בעולם, אם אתה מייחד אותו בהשטתחך על קבר הצדיק ממש, צריך שתכוין, כי ע"י השתטחותך עליו, אתה גורם שגם הצדיק ההוא, גם הוא ישתטח נפשו, ותתפשט בעצמותיו אשר שם בקבר, וחוזר לחיות, ונעשים עצמותיו בחינת גוף אל הנפש המשתטחת ומתפשטת בתוכם, וזו הנפש היא אותה הנשארת בקבר כנודע, בסוד ונפשו עליו תאבל. (איוב י"ד) והרי הצדיק ההוא באותה שעה, כאלו הוא חי בגוף ונפש. ואם אתה מייחד היחודים בביתך, שלא על ידי השתטחות, אין צורך אל הכונות הנז'. אמנם לעולם צריך שתכוין בין אם הוא בבחינת השתטחות, בין אם הוא בביתך, תכוין בכל היחודים כלם, להעלות נפשך ונפש הצדיק ההוא קשורים יחד, ונפשך כלולה בנפשו. וצריך שתכוין באותו השרש, אשר נפש הצדיק ונפשך תלויים בו באדה"ר, ותכוין לעורר אותו המקום, שהוא האבר שתלוי בו נפש אותו הצדיק באדה"ר, ומצד האבר ההוא, אתה מעלה את נפשו בסוד מ"ן. והמשל בזה, אם נפש הצדיק ההוא הוא משרש אבר זרוע הימני של אדה"ר, ואתה ג"כ משם, מהשרש שלו. והנה הצדיק ההוא, כבר עלה מסוף הזרוע אל ראשו, אחר שנפטר. אבל אתה עדיין נפשך בסוף הזרוע ההוא, כנודע כי כל שרש ושרש יש בו פרצוף שלם. ואם נפשך תהיה ע"ד משל, מן העקב, או מן הרגל של הפרצוף ההוא של השרש שלך, תכוין להעלות נפשך מן העקב של הפרצוף ההוא עד ראשו, ואז יתדבק נפשך עם נפש הצדיק ההוא, ואז תעורר את שתי הנפשות ביחד, ותעלם למעלה בסוד מ"ן.