תוכן

עשיית נחת רוח ליוצרו שלא מדעתו
לעולם אין לקוות על איזה זמן שיתפתח העולם באופן שיוכלו להתחיל את עבדות השי"ת בהלשמה, אלא כמאז כן היום וכן תמיד, מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעסק העבודה שלא לשמה, אשר מתוכה יבוא אל הלשמה. אמנם תחילת הזה אינו מוגבל בזמן, אלא בהמכשירים אותו, וכפי שליטתו על לבו של עצמו. ועל כן רבים חללים נפלו ויפלו על שדה העסק שלא לשמה, וימותו בלי חכמה. ועם כל זה שכרם גדול מאד, כי אין מחשבתו של אדם מסוגל להעריך אותו היקר והערך של עשיית נחת רוח ליוצרו, ואפילו בעושה שלא על תנאי זה, מכל מקום, מתוך שאינו ראוי באופן אחר, עושה גם כן נחת רוח ליוצרו. וזה נקרא אמנם שלא מדעתו.
אמת נבואי במודד גופני
וכיון שכן הוא ודאי המוחלט, על כן שפע הנבואי מוכרח להתקבל באותם הצירופי אותיות, אשר מותאמים לגמרי לרוח המתחילים, כלומר, שיהיו תועלתם גלוי לענינים העצמיים של הדור שלו, כי רק אז מובטח דבר ה' להתקבל על הדור בהדרך של שלא לשמה, שהבורא ית' לא הכין אותם באופן אחר כנ"ל. ועל כן, זהו סימן של נביא אמת, אשר נבואתו מותאמה ביותר לתועלת ההצלחה הגופניות של בני דורו, וכמו שכתוב בתורה (ע"פ דברים ד, ח) "ומי גוי גדול אשר לו משפטים טובים וישרים וכו'". כי קרבת ההצלחה הגופניות יאשר את אמיתותם, כי סוף סוף, הוא פתח הכניסה בהחלט כנ"ל.
התרי"ג מצות בבחינת שמות קדושים
הם ענין השגחה פרטית לכל המתקרב לקבלת שפע האלקי, שמוכרחים לעבור עליו כל הסדרים האלה, איש מהם לא נעדר, ועל כן השלימים נוהים אחריהם בכל נפשם ומאודם לקיימם עד לענפיהם הגשמיים בסוד הכתוב (שמות כ, כא) "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
חכמת האמת
הקודמים הכניסו את עצמם לפרטים, ואני בחרתי דרך כללי, כי לדעתי מותאם יותר לעניין אלקי להלבישו בצירופי אותיות נצחיות אשר לא יקבלו שינוי לעולם, רצוני לומר, שהצלחתם הגופני, גם כן לא יקבל שינוי בשום מקום ובשום זמן. ולכן דברי מוגבלים, וגם את הרוחניות הוכרחתי משום זה להביע בדרך כלל.
אמנם תחת זה בחרתי לבאר כל הפרטים והצירופים הרוחניים עד לפרטי פרטיות, אשר אין להם מוצא ומקור אחר, זולת מפי כלל הזה, דהיינו, טהרת הקבלה. ומתוך שאני מדבר מהפרטים הרוחניים בלי הלבשה בצירופים גשמיים, יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה. וחכמה זו נקראת חכמת האמת.
לא יארע טעות או שקר בהנבואה
כי באור האמת הנובע מהשי"ת, איך יפול בו טעות. אלא ודאי כמו 'הגשם והשלג היורד משמים על האדמה, ושמה לא ישוב עד שיצליח, לאשר שלחתיו' (ע"פ ישעיה נה, י-יא), אמנם עכ"ז יש דרך ארוכה וקצרה בהנבואה: כי ודאי שיש הבחן על כל פנים בהנביאים המקבלים, שאין אחד מעולה כחבירו ממש, שגדלות וקטנות הזאת נבחן כפי ההכנה שבאותו הנביא. והנה הקטן, בהכרח מטעם חוסר ההכנה המעולה, מפיל איזה נטיה במהלך האור הנשפע אליו, שהיה יתכן לומר עליו אשר נתערב איזה טעות, אלמלא החוק הברזל אשר אור הנבואה אינו מקבל טעות כנ"ל, אמנם קטנותו הזאת גורם אליו ריבוי בצירופי אותיות, שהוא ריבוי צנורות וכלים, עד שיבוא לו הנבואה לכדי השגה.
אבל עם כל זאת יש הבחן במקבל, דהיינו, באדמה, כי האדמה שהכשירוה על ידי סיקול וחרישה וכדומה, מסוגלת לקבל טוב יותר, מאשר האדמה שלא הכשירוה. הכל תלוי בהכשרה.
כמו כן ודאי שיש הבחן, על כל פנים בנביאים המקבלים, שאין אחד במעלה כחברו ממש, שגדלות וקטנות זו, נבחנת כפי ההכנה שבאותו הנביא. והנה הקטן במעלה, מסבת חוסר ההכנה המעולה, בהכרח שיפיל איזה נטיה במהלך האור הנשפע אליו, שיתכן היה לומר עליו, שאור הנבואה אינו מקבל טעות כנ"ל, אבל קטנותו גורמת לו ריבוי בצירופי אותיות שהוא ריבוי צינורות וכלים, עד שיבוא לו הנבואה לידי השגה.