תוכן

יום ה' פ' בלק תשי"ד
בענין המצב החמור בארץ, העצה היעוצה היחידה היא – להתפלל שהשי"ת יתן עצה בלב שרי רוסיא ואמריקה שישלימו ביניהם, ומזה תצא לנו הרוחה, כי בגלל המתיחות בין שני הגושים כל הצרות מצד אמריקה, כי עכשיו אנחנו נמצאים באמצע במצב של חנייה, כי הם הערבים מנצלים הבין הזמנים הזה ולוחצים עלינו, ובנתיים עוד מפחדים ממנו, אבל מי יודע מה שיהיה בעוד שנה? להקב"ה יש הרבה עצות ומפלטים, אבל מה שאנחנו רואים גאולה פורתא הוא רק זה, כי עכשיו להתחיל עם הערבים אין שום הגיון, כי תיכף תופיע אנגליה כבעלת בריתה של ירדן, ובשום אופן לא תתן לקחת את ירושלים העתיקה. ועד עכשיו אנחנו, עד כמה צדקנו בענין זה, לפני שנים בזמן פרוץ המלחמה, מלחמת השחרור, באמרי כי אסור לקחת את ירושלים, כי באמת אם היינו לוקחים ירושלים כולה, היו עכשיו לוקחים מאתנו אפילו יפו חזרה, ומכיון שלא לקחנו, והחלק של ירושלים העתיקה נשארה בידי הערבים, היינו בידי אנגליה, אנגליה מסרבת להחזיר החלק שלה, ובינתיים נשאר חלק ירושלים החדשה אצלינו, וזוהי כל הרוחה שלנו.
ובענין השלמה בין רוסיא לאמריקה, אע"ג שהדבר נראה כמופרך מעיקרא ובלתי מתקבל על הדעת, כן גם כן היה המצב במלחמה הקודמת עם היטלר יש"ו, שאמרתי אז לרבי דוד מינצברג כי אין לי עצה אחרת רק גרמניה תמחה מעל פני האדמה, כאשר גרמניה איימה על רוסיא, ואז דוקא עשו ביניהם חוזה, והיה כל האומר זה כמשוגע, אבל כן היה, וזו היתה ההצלה שלנו לשארית הפליטה, כי לולא כן מי יודע מה היה. וכן עתה אע"פ שהדבר נראה כבלתי אפשרי ומופרך מעיקרא, אבל זהו הפתרון לעת עתה.