אין
תועלת נמשך מהחומריות, זולת להפוך כלי קבלה על כלי השפעה, מתחילה בבחינת הכנה
ואח"כ בסדרי נרנח"י עד שנשלם, שזה סוד 'רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא'[1]
(קידושין מא, א), וזה סוד 'לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא'[2]
(אבות ה, כג). אשר ע"כ הוכן השבירה, שבירידה הוכר הסיגין וקליפות, ופַרְסָא אִיפְרַס
תְּחוֹת נְהוֹרִין השלימות[3],
ונותן אחרים במקומם שעליהם יֻכְשַׁר התהפכות זו, כי אי אפשר לפזר ולדחות אורות
אמיתיים במשך עבודה של התהפכות, על דרך 'לא תעשון כן להוי' אלקיכם'[4],
ולכן הוכן מסבת שמרי הקליפות[5]
הנהגה וסדרים לעולם הזה, ונסדרו אורות והנאות מדומים לבחינת קבלה, גם הנשמה התלבשה
בחומר עכור בטל ומבוטל, 'כל העומד לקבור כקבור דמי', שהוא בסדריו מוכן לקבל אותם
קבלות תענוגי השבירה ומצטער בחסרונם מאוד.
ובשתי
אלה[6]
הוכן עבודה של התהפכות, ואין שום הפסד לנצחיות, כי הרוחניות לא יגיע לגוף העכור
שיוכל להפסידו מחמת הקבלה שלו, כי עכירותו מסמא את עיניו, והקבלה מתענוגי השבירה
המגיע אליו, אפשר לבזהו ולדחותו בב' ידים, ואדרבא.
וסוד
העכיריות אינו אלא בבחינת הקבלה שלו הבאה גם כן בשתיים, במוחא וליבא: לתענוגי
השבירה ולמאס בבת המלך ח"ו [הג"ה: נמצא, שבעכירות החומר טמון ב' פעולות:
מסך ואורות שיש ברשותו ואינו מקבל אותם, ועוד שממציא לו כלי קבלה חדשים לתענוגי
השבירה. ובתיקון עליון, שניהם לפעולה אחת בסוד 'כיתרון האור על החושך' (קהלת ב,
יג), שדחיות התאוות ממציא לו דיו ואותיות שה"ס החושך[7],
ועליהם מתגלה שפע האור המוכן בדרכיו. וגם במוחא ב' פעולות: מסך וזוהמא לדביקות
אפילו במילוא תאותו וידיעתו, ועוד ענין קבלה ומושג הנרצה לידיעה במקום אמונה, שהוא
באמת תאוה ריקנית, 'ובטן רשעים תחסר' (משלי יג, כה)].
[1] עי' ברכת שלום שמעתי מאמר פא: "אצל המקבלים ניכר שעדיין חסר
להשלים מה שמוטל עליהם להשלים... היינו החסרונות והרגזנות, שזה סוד מה שאמרו
רז"ל: 'רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא'... שזו צורתו האמיתית של הרצון לקבל
בצורתו האמיתית, איך שהוא מגונה. וכל התיקונים הם להפכו לעל מנת להשפיע, שזו כל
עבודת התחתונים".
[2]משמע
שדורש כאן את מאמר חז"ל זה באופן שונה מהפשטות: "לפום צערא" – לפי
מידת החומריות וכלי הקבלה, "אגרא" – תהיה מידת השכר והשפע בעת שיתוקנו.
[3] פרסא נפרסה תחת אורות השלמים (כדי שלא ירדו למקום הקליפות).
[4]
דברים
יב, ג-ד: "ואִבַּדתם את שמם מן המקום ההוא... לא תעשון כן לה' אלקיכם".
[5]
עי'
ביאורם במאמר מבוא אות יז.
[6] כלי מחומר עכור העומד להיבטל, ואור מתענוג המדומה.
[7] אותיות וחושך עניינם כלים. עי' מאמר מבוא אות יח.