תוכן

ב) אמנם מ"ש שהשערות הם בחינת מקיף חוזר, אין הכוונה שהם בחי' או"י דג"ר דע"ב עצמו, כי האור הזה יצא ונעלם ונתרחק מן הכלים, ואין אור מתהפך להיות שערות. אלא הכונה היא על בחינת האו"ח העולה מהמסך דבחי"ג בעת הזווג, הצריך להלביש את הג"ר דע"ב אלו השייכים לגלגלתא, ועתה שהגלגלתא לא קבלה אותם, יצאו ונסתלקו מראש. ונודע שרק באו"י נוהג בו הסתלקות, אבל אין הסתלקות נוהג באו"ח, להיותו בחינת אור עב, כמ"ש הרב לעיל (דף רמ"ו אות ב'). ונמצא שהאו"ח הזה נשאר במקומו תוך הכלים דראש. וגם נודע, שלפי מדת קומת הזווג כן נבררים ועולים הכלים מבי"ע, המיוחסים להלביש אותה הקומה. וודאי שגם הם לא נסתלקו עם האור, אלא שנשארו במקום יציאתם תוך הראש. וב' בחינות הללו נבחנים למותרי מוחא, שאין להם שום יחס עם האורות וכלים הפנימים דמוחין דא"א. כי המוחין שלו הם מבחינת ע"ב דמ"ה שהוא נבחן לע"ב המלובש בם' דצל"ם, ואינו מאיר זולת דרך החג"ת שלו שהוא ל' דצל"ם. משא"כ אלו הכלים שעלו מבי"ע, והאו"ח, שהם לבושים של קומת ע"ב הגלוי, המלובש גם בג"ר דראש, כמו ע"ב דנקודים וא"ק, וע"כ יצאו לחוץ מגלגלתא, ונעשו בבחינת כלים חיצונים הנקראים שערות. והנה נתבאר היטב החומר של השערות, שהם בחינת האו"ח והכלים שהיו צריכים להלביש את קומת הע"ב הגלוי. וכיון שקומה זו נעלמה מן הראש, מכח תיקון הם' שבגלגלתא, ע"כ לא היה מקום ללבושים שלו להשאר עוד תוך הכלים הפנימים דמוחין דא"א, וגם הם יצאו משם, ונדבקו על הגלגלתא בבחינת כלים חיצונים.
ואין להקשות, מאין באו כאן לא"א כלים מבי"ע, מאחר שהוא בחינת כתר נקודים. ונודע שבכל הג"ר דנקודים לא היה שום שבירה וירידה לבי"ע, אלא בז"ת דנקודים בלבד. ובבחינת ג"ר לא היה אלא ביטול בעלמא, אבל נשארו באצילות, כנודע. והענין הוא, כי מ"ש הרב שלא היה שבירה בג"ר דנקודים, היינו משום שהם בחינת ראשים, שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, וע"כ אין עביות המסך יכולה להתעלות למעלה ממקום מציאותה. וכיון שאין שום כח ממסך שולט בראש, ע"כ לא שייך בהם שבירה וירידה לבי"ע, אלא ביטול בעלמא, דהיינו שירדו מבחינת ראש לבחינת ו"ק, כמ"ש שם באו"פ באורך. אמנם הז"ת שהם בחינת הממעלה למטה שנתפשט מראשים אלו, ע"כ כח המסך שולט בהם וע"כ נפלו ונעשו לבחינת בי"ע, כמ"ש שם. ונודע שאין התחתון מקבל האורות אלא עם לבושים דנה"י דעליון, כי הז"ת דנקודים לא קבלו הגדלות שלהם, אלא ע"י עליתם למ"ן לג"ר. ואותו האו"ח שיצא על המסך דפה דאו"א להלביש האורות דגדלות דז"ת בשעה שהיו כלולים באו"א, ירד ג"כ עם המוחין לתוך הז"ת בבחינת לבושי מוחין הנקראים נה"י דעליון. והנה נה"י הללו אשר נתפשטו תוך הז"ת ממעלה למטה, נשברו ג"כ ביחד עם הז"ת, אע"פ שהם נה"י דג"ר. והוא משום שירדו למטה ממסך, כבר המסך שולט עליהם כמו ששולט על הז"ת. כמ"ש הרב אצל נה"י דכתר שנתבטלו, משום שנעשו לבושי מוחין לאו"א, כן נה"י דאו"א שנעשו לבושי מוחין לז"ת נשברו מחמת שנתלבשו תוך הז"ת. כי זה הכלל, שכל עליון הבא למקום התחתון נעשה כמהו ממש, וכל הצמצומים שבתחתון שורים עליו כמו שהם שורים על התחתון.