https://search.orhasulam.org/
- כתבי בעל הסולם / תלמוד עשר ספירות / חלק יג תיקוני רישא ודיקנא דאריך אנפין / הסתכלות פנימית
אות א
תוכן
א) צריכים להבין מאד עניני שערות רישא ודיקנא, שהרב האריך בביאורם בחלק שלפנינו, להיותם השורש של כל המוחין דזו"ן. ואם לא תהיה לנו הבנה בהירה בשרשים האלו, לא תהיה לנו שום הבנה במוחין דזו"ן.
והנה שורש של כל השערות האלו, הוא הקרומא דאוירא, שנתקנה בתוך הגלגלתא, והוציאה חלק ממנה בבחינת מוח סתום, הנקרא מוחא דאוירא. וקרומא זו, ה"ס האלף שבתוך הואו של הוי'ה דס"ג. אשר קו האלכסון שבא' ה"ס הקרום, שהוא בחינת רקיע המבדיל בין ג"ר דבינה ובין ו"ק דבינה. שי' העליונה היא בחינת ג"ר דבינה הנקרא מים עליונים, משום שהם בסוד כי חפץ חסד הוא, ואינם מקבלים משום זה שום מיעוט וצמצום כלל מכח המסך הזה. וי' התחתונה, הם ז"ת דבינה שהם שורשי זו"ן, וצריכים ע"כ בשביל זו"ן להאיר לו בהארת חכמה. וע"כ הם מרגישים סיתום מחמת המסך, שהוא הקרומא דאוירא, וע"כ נפרשו ונבדלו מגלגלתא ונעשו לבחי' מוח סתום ובחינת ו"ק, הצריכים לתיקון דירידת הי' מאויר. שהעביות שבקרומא תרד לפה למטה, ואז מתחברים ז"ת דבינה עם ג"ר דבינה לבחינת ראש, וז"ת דבינה יוכלו לקבל בחי' חכמה החסר להם. כמ"ש הרב לעיל (דף אלף שמ"א אות צ"ט), שמ"ש בזוהר דיוד נפיק מאויר ואשתאר אור, רק על מוחא דאוירא נאמר זה, עש"ה. אמנם גלגלתא עצמה, נשארת בבחינת אוירא, כלומר בבחינת חסדים מכוסים לעולם, כי היא תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא, ואינה מקבלת בחינת הארת חכמה. וז"ס םל"צ דצל"ם, כמ"ש באו"פ באורך.
ולפיכך בעת אצילות א"א בבחינת הגדלות שבו, דהיינו בקומת ע"ב דמ"ה, דהיינו על מסך דבחי"ג המוציא ע"ס בקומת חכמה, כמ"ש אצל ע"ב דא"ק, נעשה בו מחמת התיקון דקרומא דאוירא הנ"ל, מיעוט גדול מאוד. כי בחי' ג"ר דחכמה, שהיו צריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, ולא יכלו להתלבש בו, מחמת התיקון דחסדים מכוסים שקבל מקרומא דאוירא כנ"ל, הנה יצא ונסתלק ממנו, ונעשה לסוד מקיף חוזר. שהם סוד השערות רישא שנקראים ענפי ע"ב, כנודע. ועל שם זה נקרא הגלגלתא בשם עזקא דכיא. כי בחינת ע"ב דנקודים, דהיינו ג"ר דע"ב שגלגלתא לא קבלה אותם, נגנזו בה בסבת תיקון דם' דצל"ם שקבלה. כלומר כי ם' זו מקיף אותה בגבול שלא תקבל ג"ר שלה, ולא תגלה בחינת או"א הגדולים דנקודים, דהיינו ג"ר דע"ב. וע"כ נקראת ם' זו בשם עזקא.