תוכן
כ) והנה נתבאר היטב סוד חמשים שערי בינה, וסוד שער הנ', וסוד
הה"ג מנצפ"ך, שכל אלו באים ממקור אחד, שהוא עלית ה"ת בעינים שהוציאה אח"פ מחוץ למדרגה. ונשארה המדרגה בגו"ע, שכלי דגלגלתא ה"ס חג"ת, וכלי דעינים ה"ס נהי"ם, כמ"ש לעיל באורך. ומכאן קנו הספירות אלו השם ה"ח וה"ג. כי בהיות הה"ת כלולה בהקטנות, הנה אין בהם אלא קומת ז"א, שהוא אור חסדים, אשר ה' בחינות כח"ב זו"ן, מכונים אצלו חג"ת נ"ה, כנ"ל. שעצמות חג"ת נ"ה הם חסדים, ובחינת ה"ת המעורבת ונכללת בכל אחת מהם, הם ה"ג, או מנצפ"ך, כנ"ל. ובהיות שגם בגדלות נשאר הרושם דה"ת בהם, כנ"ל, ע"כ נקראים כן גם בשעת גדלותם, גם אחר שכבר השיגו אח"פ שלהם. אלא הקטנות שבהם, דהיינו בחינת הקשר הזה של ה"ת בעינים, שהם משיגים ע"י זווג דהתכללות בעליון, מכונה בשם הארת הגבורות, או גבורות נקבות, או מנצפ"ך א'. ואינם מכונים עצמות דה"ג, משום כי עיקר השם דה"ג נופל על אח"פ החסרים מן המדרגה. כי מבחינת הכלים, נבחנים גו"ע לג"ר ואח"פ לז"ת. הרי שאח"פ המה הה"ח וה"ג האמיתית, ולא גו"ע, שהמה בחינת ג"ר ולא ה"ח וה"ג. אלא מתוך שאין בהם עתה בגו"ע אלא קומת ז"א, שהוא נפש רוח, ע"כ נקראים גם הם חג"ת נ"ה, או ה"ח וה"ג. וע"כ מכונים אז רק בשם הארת ה"ח וה"ג לבד, כי עצמות הה"ח וה"ג הם אח"פ, כנ"ל. ולפיכך הגדלות שמשיגים ע"י טפת הזווג דע"ב, המורידה ה"ת מעינים ומעלה בחזרה את אח"פ שלהם, נבחן אז שהשיגו עצמות ה' גבורות, כי אח"פ הם עצמות הז"ת כנ"ל. ומכונים ג"כ גבורות זכרים, והוא מטעם קבלת טפת הזווג דפנים דאו"א שבגי' זכור, כנ"ל (דף תתקס"ב
אות י"ד) ע"ש. וגם נקראים מנצפ"ך הב'. כי מתחלה באים המנצפ"ך הא', שהוא הקשר דה"ת בעינים ובזמן הגדלות באים עיקר עצמות המנצפ"ך, שהם אח"פ, ע"כ מכונים מנצפ"ך הב'.
