תוכן
יז) וז"ש הרב, "שה"ג דבינה כל אחד כלול מעשר, הם חמשים שערי בינה" (לעיל
אות ט'). כי סוד ה"ג, הם חג"ת נ"ה, שפירושו שחסר להם ג"ר, ואין בהם, רק ז' ספירות התחתונות דז"א. והיא בזמן שהמדרגה חסרה אח"פ, שהם נה"י דכלים, ע"כ המה חסרים ג"כ ג"ר דאורות, כנודע. וכיון שגם בעת גדלות נשאר הרושם של הקטנות, ע"כ נחשבת הבינה בבחי' ה"ג גם בגדלות כנ"ל, דהיינו רק חצי התחתון של הפרצוף, וחסרה ג"ר האמיתיים. משום דאח"פ החדשים נמצאים תחת הה"ת שבחזה, וע"כ אינם יכולים להשלים הג"ר דחכמה אל הפרצוף בשלימות. הרי שבחינת הה"ג שבבינה, גורם לה שתשאר בבחינת חצי פרצוף תחתון, גם בעת גדלות שלה. וע"כ אומר הרב שה"ג שבאמא, עושים את הבינה בסוד חמשים שערים, שהם בחי' חצי פרצוף תחתון, כנ"ל. [
1]
וז"ש (
בע"ח שי"ג פי"ג הנ"ל) "כי ענין נ' שערים שיש בבינה, לפי שהוא ענין מ"ב הנ"ל שיש בבינה, ולפי שהוא ז' שמות שבהם מ"ב אותיות ועם הז' שמות עצמם הם מ"ט ויש שער הנ' הכולל כל המ"ט, והוא כתר עליון שבהם" (הנזכר לעיל
אות ט'). פירוש : כי בינה נחלקת לב' בחינות שמות של מ"ב, כי ג"ר שבה שנקראים בינה עלאה, היא שם מ"ב דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי. ועליה אומר שם, "לפי שהיא ענין מ"ב הנ"ל שיש בבינה". כי לפני זה מפרש השם מ"ב דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי. אכן ז"ת שבבינה, הם בחינת שם מ"ב של ז"ת. שהוא בחינת שם מ"ב דכלים, כנ"ל
באות י', ונקרא פרצוף תבונה. ועליה אומר
שם "ולפי שהיא ז' שמות שבשם מ"ב אותיות, ועם הז' שמות עצמם הם מ"ט". דהיינו ז' שמות של אנא בכח, שבכל אחד ו' אותיות. שהם כלפי ו"ק דז"א, חג"ת נה"י. וירצה בזה להראות ענין התחלקות הבינה לב' חצאי פרצוף גו"ע ואח"פ, שהם ג"ר וז"ת, אשר מבחינת הארת חכמה, נבחנת גם חצי פרצוף העליון דבינה, ג"כ לבחינת חסר ג"ר. אלא שאפילו אז, היא נחשבת לבחינת שם מ"ב דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי, משום שה"ת שעליה, בקרומא שתחת המו"ס, אינה פוגמת אותה כלום מפאת כי חפץ חסד הוא. וזהו מבחינת מעלתה עצמה. אכן בהתחשב מבחינת הארת החכמה, הנה בהכרח גם הבינה עלאה סובלת מהקרום שמתחת המו"ס ששם שורה הה"ת מבחי' הרושם דקטנות כנ"ל. ונמצאת חסרה ג"ר מבחינה זו. ומכ"ש התבונה, שהיא צריכה להארת חכמה, הנה היא מבחינת עצמה ג"כ חסרה מהארת ג"ר. וע"כ מראה על שם מ"ב שלה, שהוא מ"ב דו"ק, דאנא בכח, כנ"ל. וז"ש, שעם הז' שמות עצמם הם מ"ט. שזה מורה על כל ז' הספירות שלה חג"ת נהי"מ, שבכל אחת מהן יש ז' ספירות, שז' פעמים ז' הם מ"ט.
וזה אמרו שם "ויש שער הנ' הכולל כל המ"ט, והוא כתר עליון שבהם, הרי נ' שערי בינה". כלומר, שענין המ"ט הם ז"ת בחוסר ג"ר כנ"ל, שהם זפ"ז שבגי' מ"ט. וג"ר שלהם, הם השער הנ'. ונמצא ששער הנ' הוא החצי פרצוף העליון שלהם, דהיינו ג"ר החסרים להם. וז"ש ששער הנ' כולל כל המ"ט, כלומר שמשלימו למאה ספירות. כי כל עוד הם חסרי ג"ר, הם נחשבים למ"ט ספירות לז' פעמים ז' כנ"ל. וכשמשיגים הכתר העליון, הרי יש להם עשר ספירות שלימות, שבכל אחת מהן ע"ס, הרי מאה ספירות, דהיינו יפ"י. כי עתה נכללת כל אחת מהן מן יוד ספירות.
וזה אמרו "ובזה אל תתמה, אם שער הנ' הוא לבדו כתר. כי הרי הוא כולל כל המ"ט שערים". מורה בזה, שאין הכוונה כאן לספירה אחת של כתר, אלא לכל חצי פרצוף העליון שהיה חסר בשעת הקטנות. וז"ש שהוא כולל כל המ"ט שערים.
