תוכן

ט) הנה נתבאר היטב, מהותם של אורות ניצוצין כלים. גם ענין תיקונם המחויב לג' יסודות שבאמא. שרשימות שהן בחינות ג"ר, צריכות ליסוד דג"ר דאמא. וניצוצין שהם בחינת חג"ת, צריכים ליסוד דחג"ת דאמא, שהוא בחינת החזה, שנקרא מקום החתך. וכלים שהם בחינות נה"י, צריכים ליסוד דנה"י דאמא, שהוא בחינת יסוד דתבונה. ועתה נבא להבין את המספרים ש"ך שט"ו ורפ"ח האמור בניצוצין. אמנם צריכם לדעת מקודם בידיעה מקורית את ענין ה"ג מנצפ"ך, האמור ביסוד דאמא. גם ענין החמשים שערי בינה מה הם. והנה הרב פירש את החמשים שערי בינה, שהם ה"ג, וכל גבורה כלולה מעשר, הם חמשים (עי' שעה"כ ופע"ח בברכת העומר, ובכ"מ). והנה לפי זה נמצא, שה' גבורות, ומנצפ"ך, וחמשים שערי בינה, הם ענין אחד, וא"כ חילוף השמות בהם למה לי .
אמנם בע"ח שי"ג פי"ג, מבאר אותם יותר, וז"ל "נודע כי ענין נ' שערים שיש בבינה, לפי שהוא ענין מ"ב הנ"ל שיש בבינה. ולפי שהוא ז' שמות שבשם מ"ב אותיות, ועם ז' שמות עצמם, הרי מ"ט. ויש שער הנ' הכולל כל המ"ט, והוא כתר עליון שבהם, הרי נ' שערי בינה. ובזה אל תתמה, אם שער הנ' הוא לבדו כתר כי הרי הוא כולל כל המ"ט שערים, ואינו חלק שער פרטי. והנה לא נדבר עתה בענין כללות הז' שמות, שעמהם הם מ"ט, ועם הכולל הם נ', אבל נדבר בשם מ"ב עצמו וכו'. אבא טמיר וגניז יתיר, לכן הכתר של אמא כלול באבא, כי שער המ"ב העליון שהוא כתר שבה, כלול באבא. נמצא כי נשארים מ"א לבד באמא, וג"מ באבא. וז"ס גם צפור מצאה בית וכו'. וז"ס כי אם לבינה תקרא, כי הבינה נקרא אם, מפני שחסר ממנה הכתר, והוא נכלל באבא, ולכן לעולם הבינה נקרא אם. והבן זה" עכ"ל. ע"ש בההמשך שמקודם זה, בענין ביאור המ"ב בסוד פשוט, ומילוי, ומילוי דמילוי.