תוכן

ח) וז"ש הרב "והנה ג' בחינות אלו עלו בסוד העיבור בג' בחינות דאמא. כיצד: במקום רשימו דיסוד דבינה עלו שם האורות. ובמקום האמצעי של מקום החתך, עלו שם הרפ"ח ניצוצין דאור. ובמקום יסוד התבונה עלו הכלים". דהיינו כמבואר, שכל אלו ג' הבחינות צריכים תיקון. ונודע שכל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה בעליון. ולפיכך כיון שהרשימו היא בחינת ג"ר שנשאר ברשימו מן כללות האור שנסתלק כנ"ל, ע"כ היא צריכה לקבל תיקונה מבחינת ג"ר של אמא, הנקראת בינה. וז"ש "במקום רשימו דיסוד בינה, עלו שם האורות". וכבר ידעת, שהרב מכנה תמיד את הרשימות בשם אורות. ואור העב של הרשימות, שהם בחינת הרפ"ח ניצוצין שירדו עם הכלים לבי"ע כנ"ל, הנה נתבאר שהם בחינת אור חסדים ולבושי חג"ת עד הטבור. ולפיכך המה מקבלים תיקונם מבחינת חג"ת דאמא, וז"ש "שבמקום החתך, עלו שם הרפ"ח ניצוצין". וכבר ידעת שמקום החתך, הוא בחינת החזה דכללות, ששם הוא הזווג דחג"ת הראוי לתיקון הניצוצין, כנ"ל. והכלים מבחינת עצמם, הם מתתקנים בהארת נה"י. כי ז"ת דנקודים, בעת שיצאו מהסתכלות עינים באח"פ, לא היו להם אז רק הארת הנה"י, כי או"א דנקודים היו אז בבחינת אח"פ שירדו לבחינת חג"ת, ולא נשאר לז"ת דנקודים אלא הארת נה"י, הנקרא שם בדברי הרב, בשם הארת כלים. הרי שהכלים מתתקנים בנה"י. וז"ש "שבמקום יסוד דתבונה עלו הכלים", דהיינו בחינת נה"י, כי התבונה היא בחינת נה"י דאמא. באופן שג' הבחינות אורות ניצוצים כלים, מקבלים תיקונם מג' יסודות מיוחדים. הכלים מקבלים מיסוד דבחינת נה"י, והניצוצין מקבלים מיסוד דבחינת חג"ת, שנקרא חזה. והאורות שהם הרשימות, מקבלים מיסוד דבחינת ג"ר, שנקרא יסוד דבינה. ועם זה תבין ג"כ דברי הרב לעיל (חלק ח' אות ב' וג'), שאומר שם שהרשימות, שנקראות אורות, עלו למ"ן לג"ר, ונעשו שם ג' גו ג'. וכלים עלו לבחינת נה"י דשם, ונתקנו ג' גו ג', כמבואר.