תוכן

ד) והנה נתאר היטב, מהותם של אלו הניצוצין שנפלו עם הכלים לבי"ע בעת שבירתם, שהם בחינת האו"ח והמסך של ראש, המתפשטים לעשר כלים מניה וביה ממעלה למטה, להלביש את האו"י עד הטבור. שאחר הסתלקות האורות מהם, שהם אינם עולים למעלה להיותם בחינת עביות, הנה אז נעשו לכלים. אמנם מטרם ההסתלקות של האו"י מהם, המה מעורבים כאחד עם האו"י, ואינם נחשבים כלל לבחינת כלי, אלא לאור גמור, עש"ה. שמשום זה יש חילוק גדול בין אור העב של הרשימו עצמה, ובין אור העב דכללות הע"ס שבמדרגה. כי אור העב דכללות הע"ס, נעשה לכלי תכף אחר הסתלקות הע"ס דאו"י מהם. אמנם אור העב של הרשימו, לא נעשה לכלי גם אחר יציאת הרשימו משם. שהוא משום כי אע"פ שגם הרשימו יצאה בהכרח מן הכלי שנפלה לבי"ע, כדי שלא תתבטל מתורת רשימו, מ"מ עדיין הוא חופפת ומאירה לכלי בסוד תגין על האותיות. וע"כ אין יציאת רשימו מכלי נבחן להסתלקות גמורה המוסיף עביות על העביות דאור העב ועושה אותו לבחי' כלי, אלא שהוא נחשב עדיין לבחינת אור. אלא אור העב, שהוא או"ח ולא או"י, גם אין בו מבחי' ג"ר כלום, אלא מבחי' אור חסדים שהופרשו מן אור חכמה לגמרי, שכל שורשם הוא מבחינת חג"ת, ממה שנעשה לכלי קבלה מבחינת התפשטות המסך דראש עד הטבור כנ"ל. ונבחן ע"כ ערך הניצוצין כלפי הרשימו, כדוגמת אור חסדים כלפי ג"ר. כי כל מה שיש שם מבחי' ג"ר, נקרא אור הזך שברשימו, והוא נשאר בהכרח באצילות, כי אור שיש בו משהו מבחינת הארת חכמה לא יוכל לירד למטה מגבול הקו, שהוא בחינת הסיום של הפרסא מבין אצילות לבריאה. אלא רק אור העב של הרשימו, שהוא בחינת אור חוזר ובחינת אור חסדים, הוא שיכול לירד עם הכלי לבי"ע, משום שעל אור חסדים לא היה צמצום, כנודע. באופן, שיש להבין כאן ב' חלקים של רשימו . א', הוא הארת האצילות וג"ר הכלול ברשימו, שזה נשאר באצילות. וב', הוא בחינת אור חוזר ואור חסדים שיש ברשימו, שזה ירד לבי"ע, ונחשב שם ג"כ לבחי' הרשימו המחיה את הכלים במקומם בבי"ע. וערכם זה על זה הם כערך חג"ת על חב"ד, והבן.