תוכן

ב) ותחלה נבאר את מהותם של הניצוצין, שעליהם אומר הרב שנפלו עם הכלים הנשברים לבי"ע כדי להחיותם. והנה באמת כבר פירש אותם הרב היטב עוד בעולם עקודים (דף רכ"ט אות י'), שאומר שם שהרשימות והאור חוזר היורד, מכים זה בזה, ואז נולד מביניהם ניצוצות של אור מבחינת אור חוזר שהוא דין, והוא גרוע מאור הרשימו שהוא רחמים, עש"ה. ונתבאר שם באור פנימי, כי האור מניח אחריו רשימו בתוך הכלי אחר הסתלקותו משם. למשל אם הוא קומת כתר, מניח הוא רשימו בתוך הכלי מן בחי"ד, שהיא קומת כתר. והנה אח"כ כשנעשה הזווג על העביות הנשארת בהמסך, שהוא בחי"ג, ויוצא עליו קומת חכמה, הנה אותה הקומה שיצאה עתה, כיון שהיא חשובה הרבה מן הרשימו, מבחינת מה שבאה מהארת זווג, משא"כ הרשימו, הגם שמדת קומתה גבוה מן קומת חכמה שבאה עתה, אמנם כבר נסתלק הארת הזווג שלה, ואין בה אלא הארה מועטת, ע"כ האור דקומת חכמה מכה בהרשימו, כלומר שנכנס ומאיר בכלי שלה, שמכח זה מוכרחת הרשימו להסתלק מהכלי, ולעלות ממעל לכלי בסוד תגין החופפים על האותיות. ואז נופלים ניצוצות מן הרשימו, כי הרשימו כוללת ב' מיני אורות, אור זך ואור עב. כי כמו שכללות האור כולל אור ישר ואו"ח, דהיינו בחי' או"ח המתהפך ממעלה למטה ונעשה כלי ומלביש האו"י. כן הרשימו שנשאר מאור הזה, כלולה ג"כ מאו"י ואו"ח, שהאו"י נקרא אור הזך, והאו"ח נקרא אור העב, כדברי הרב (דף רכ"ב אות י'). אמנם אור העב הזה, הנעשה לבחינת כלי ומלביש על או"י, הנה עדיין אינו כלי גמור, כדברי הרב (דף רמ"ו אות ב'), כל עוד שהוא מחובר עם האור ישר. אלא אחר הסתלקות אור הזך למעלה, ונשאר אור העב למטה. כי אור העב, שהוא או"ח, אינו יכול לעלות לעולם, אלא שנשאר למטה, ואז נעשה אור העב בחינת כלי, עש"ה. והנה זה אמור, בכללות אור העב שהלביש לכללות האור ישר. אמנם זה החלק של אור העב שנפרש מהרשימו ונשאר בכלי, מחמת הכאת הקומה של אחורים בו כנ"ל, הנה הוא עדיין לא נחשב לכלי ממש, כמו אור העב של כללות. והוא משום שיציאת הרשימות לחוץ מן הכלי בסוד תגין, אינו נחשב ליציאה גמורה ולהסתלקות. כי זה הכלל, שרשימו אינה מסתלקת לעולם, אלא אע"פ שיצאה ממעל לכלי, הרי היא עוד מאירה לבחינת אור העב שלה. כי ע"כ נבחן בסוד תגין על האותיות, כלומר שמחוברת בו ומאירה אותו, וע"כ אין אור העב של הרשימו נעשה עוד לבחינת כלי ע"י יציאת הרשימו מן הכלי, ונחשב עוד לאור גם עתה. וזה שמדייק הרב לכנותם תמיד בשם ניצוצות של אור, להורות שאין עליהם שם כלי כמו על האור העב של כללות הנ"ל, כי האו"י של כללות הקומה נסתלק לגמרי ועלה לשורשו, ונשאר אור העב למטה בלבדו בלי שום הארה ממנו. מה שאין כן אור העב שנפרש מהרשימו מחמת ההכאה הנ"ל, ונשאר לבדו בכלי, הנה אור הרשימו עדיין דבוק בו, וכיון שהוא דבוק בו, הוא נחשב עוד לבחינת מעורב עמו, כנ"ל (דף רמ"ו אות ב'). כי כל זמן שהאור חוזר דבוק עם אור הישר, מטרם שנסתלק, הנה האו"ח מעורב עם או"י בלי שום הכר ביניהם, עש"ה.