תוכן
אור החכמה מספיק, ולא היתה מוכרחת להתגבר ולהמשיך חסדים
מה) ואין להקשות, הרי גם מלכות דכתר שנעשתה לבחינה א' בספירת החכמה, היתה לה ג"כ אותה האפשרות שלא לקבל בחינת חידוש דהרצון לקבל, ולמה נבחנת בחי"א ב'לא אפשר'. אמנם יש כאן הפרש גדול, כי המלכות דכתר לא היתה לה אפשרות להאציל את הנאצל בלי שיהיה לו הרצון לקבל, כמ"ש לעיל. משא"כ מלכות דחכמה, שהיא בחינת הנאצל גופיה, היתה יכולה להסתפק לגמרי בבחינת הרצון לקבל שלה, בלי להתעורר ברצון להשפיע שהוא בחי"ב, ולהמשיך אור דחסדים, משום דאור החיה מספיק לגמרי בשביל הנאצל, ואינו צריך עוד לשום הוספה כל שהיא.
