תוכן
אחר גילוי אור החכמה, יצא הכלי דחכמה עצמה
כח) ההבחנה הב' היא, אחר שנתפשט האור העליון שנקרא חיה, בתוך המלכות דכתר, שהיא חומר החכמה האמור, כי אז קיבלה המלכות דכתר את בחינת החומר האמיתי של בחי"א. כלומר, כי הגם שהמלכות דכתר, דהיינו הרצון להשפיע הכלול באור העליון, נעשה בחינת רצון לקבל וחומר ראשון של בחי"א, כאמור. אמנם זה הספיק רק לבחינת שורש לבחי"א, דהיינו כדי שהרצון לקבל הזה, ימשיך את האור העליון לתוכו, שאפשר לכנותו כמו חומר ראשון לספירת החכמה, להיותו עוד בבחינת מאציל וכתר. ואימתי יוצא מבחינת מאציל וכתר, לבחינת נאצל וחכמה הנק' בחי"א, זהו רק אחר שהרצון לקבל האמור המשיך לתוכואת אור החיה המיוחס אליו. ואז יצא מכלל מאציל, ונקרא נאצל או חכמה והבן זה היטב, ולא תחטיא את המטרה. והרי נתבארו לך ב' ההבחנות בחומר הכלי שנק' חכמה. הא', מכונה מלכות דעליון, והיינו בטרם שמשכה האור שלה. והב', מכונה כלי חכמה עצמה, דהיינו מלכות דחכמה, כי הכלי נק' תמיד בשם מלכות.
